סיס חוורוור (Apus pallidus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

צווחה הנשמעת נמוכה ומלאה יותר מזו של סיס החומות ובדרך כלל נשברת לשני חלקים: srreee-rree, עם מדרגה ברורה בגובה הצליל, לעומת ה-srreee הגבוה והנמשך של המין הנפוץ יותר. קבוצות קוראות סביב המושבה עד שעת דמדומים מאוחרת, ובדרום גם באוקטובר, זמן רב אחרי שסיס החומות עזב.

האזנה: קריאת תעופהXC932233

הקלטה: Xavier Riera — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

כמעט באותו גודל כמו סיס החומות, אך חום-אדמה ולא שחור-פיח; בשמש מלאה צבע הנוצה כצבע בוץ יבש. כתם הגרון הבהיר גדול, בעל שוליים מטושטשים ונמשך מטה אל החזה, והוא בולט על רקע מסכת עין כהה הנראית על רקע המצח הבהיר יותר. מלמטה שולי נוצות בהירים יוצרים מראה קשקשי. מלמעלה הגב העליון הוא החלק הכהה ביותר בעוף ומנוגד לראש ולשת הבהירים יותר, ובעיקר לשדה הבהיר שיוצרות האברות המשניות והאברות הראשוניות הפנימיות; האברות הראשוניות החיצוניות כהות בבירור. הגוף נראה מעט מלא יותר, הכנף רחבה יותר בבסיסה וקהה יותר בקצה, ופיצול הזנב רדוד יותר. משקי הכנף מעט איטיים וגמישים יותר, עם גלישות ארוכות יותר.

מינים דומים

סיס החומות הוא הבעיה האמיתית, ואף תכונה אחת אינה פועלת לבדה. הוא שחור יותר ונראה שחור על רקע השמים, כתם הגרון שלו קטן ומוגדר פחות, לראש אין מסכת עין חדה, הגב העליון והאברות הראשוניות בגוון אחיד יותר, בסיס הכנף צר יותר, פיצול הזנב מעט עמוק יותר ומשקי הכנף מהירים ומרטטים יותר; הצווחה שלו גבוהה יותר ובצליל אחד, ואילו זו של הסיס החוורוור נמוכה יותר ודו-הברתית. סיס חומות שחוק ביולי יכול להיראות חום וקשקשי באור חזק, ואז רק התמונה הכוללת מכריעה – גוון, הגב העליון מול האברות הראשוניות, דגם הראש וקול. עופות רבים העוברים מעל אינם ניתנים לזיהוי, וזהו טבעו של הזוג ולא כישלון של הצופה. לסיס הפסיפי פס שת לבן וזנב ארוך ומפוצל עמוק. סיס ההרים גדול הרבה יותר ובטנו לבנה.

בית גידול

מקנן במבנים – מתחת לרעפים, בחורי פיגומים ובסדקים בחזיתות ישנות, בכנסיות, במבצרים ובחומות עיר – וגם בנקיקים טבעיים במצוקי ים, בסלעי חוף ובמצוקים ובערוצים בפנים הארץ. ניזון מעל מרכזי ערים עתיקים, מצוקי חוף, ערבה, מאגרים ומישורי נהרות, גבוה במזג אוויר נאה ונמוך מעל מים בגשם.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן באזור הים התיכון, בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובאיים הקנריים ובמדירה, עם תחום המגיע מזרחה עד צפון-מערב תת-היבשת ההודית; חורף באפריקה שמדרום לסהרה. בחצי האי האיברי הוא מאכלס את המחצית הדרומית ואת חוף הים התיכון, וכן את האיים הבלאריים, ומתברר כנפוץ יותר בפנים הארץ משהונח זמן רב, עם מרכזים עירוניים בקסטיליה, באראגון ובעמק האברו. בצפון-מערב אירופה, כולל האיים הבריטיים, הוא נודד תועה נדיר, ורוב התצפיות באוקטובר ובנובמבר, כך שסיס מאוחר מעל החוף ראוי תמיד לבדיקה נוספת.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

הקל ביותר להשוות בין השניים זה לצד זה בעיירה אנדלוסית במרץ: הסיס החוורוור נמצא שם כבר כמה שבועות, סיס החומות רק מגיע, ומעל אותה כיכר ניתן לשפוט צבע, דגם ראש וקול זה מול זה. פשוט עוד יותר באוקטובר ובנובמבר: לאחר שסיס החומות עזב את אירופה, כמעט כל סיס מעל עיר דרומית הוא סיס חוורוור. עמדו ליד הקתדרלה או חומת העיר כשהשמש בגב, כי הבדל הצבע נעלם נגד האור.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). האוכלוסייה העולמית גדולה, והתחום גדל ולא הצטמצם בעשורים האחרונים; ערים בחצי האי האיטלקי ובחצי האי האיברי הרחק מצפון לגבול הישן מאוכלסות כיום. האיומים הם אלה של סיס החומות: שיפוץ ובידוד חללים סוגרים חורים מתחת לגגות ומאחורי אבני חיפוי, וכמות החרקים המעופפים יורדת. לבני קינון ושמירה על חורים קיימים בעת שחזור מבנים ישנים פועלים גם כאן.

שם מדעי

Apus pallidus | (Shelley, 1870)

Shelley תיאר את המין ב־1870 בשם Cypselus pallidus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Apus הוגדר ב־1777 על ידי Scopoli. Apus בלטינית 'סיס', מהיוונית a- 'בלי' ו-pous 'רגל', שכן הקדמונים ראו בו מעין סנונית חסרת רגליים. pallidus היא בלטינית 'חיוור', על שם הנוצה הבהירה יותר של הציפור. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מצרים.