כל המינים › ציפורי שיר › סנוניתיים › טסית בתים
טסית בתיםטַסִּית בָּתִּים | Delichon urbicum
Huiszwaluw | Common House-Martin | Avión común | Mehlschwalbe | Hirondelle de fenêtre
טסית הבתים מקננת מתחת למרזבים: כחולה-שחורה מלמעלה, לבנה טהורה מלמטה, ועם שת לבן הבולט מיד כשהציפור מסתובבת. היא בונה קן מכדוריות בוץ צמוד לקיר ומקננת במושבות, אך בצפון-מערב אירופה המושבות האלה מתרוקנות בהדרגה.
קול
prrit או chirrp יבש, קצר וחורק מעט, הנשמע ללא הפסק בתעופה ומתמזג מעל מושבה לרחש מתמשך. השיר הוא ציוץ רך, ממלמל וממושך, ללא הסיום המקרקש של סנונית הרפתות, ונשמע בדרך כלל מהקן או לידו. בז עצים או נץ מצוי חולפים מעוררים tseer חד וגבוה, ואחריו כל המושבה ממריאה בבת אחת.
הקלטה: Victor C. Lewis / British Library — CC BY 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
קומפקטית ורחבת-כנפיים, כחולה-שחורה מבריקה בראש, בגב ובכנפיים, עם שת לבן טהור וגדול שהוא סימן הזיהוי המכריע ממרחק. החלק התחתון לבן כולו, כולל הגרון ומכסות הזנב התחתונות. הזנב קצר ומפוצל מעט, ללא נוצות זנב חיצוניות מוארכות. הרגליים והאצבעות מכוסות נוצות לבנות, תכונה שאין לאף סנונית אירופית אחרת. התעופה גבוהה יותר, מרפרפת יותר ועם יותר גלישה מזו של סנונית הרפתות.
מינים דומים
לסנונית הרפתות מצח וגרון חלודיים, רצועת חזה כחולה, חלק תחתון קרמי וזנב מפוצל עמוק עם נוצות זנב חיצוניות מוארכות, ואין לה שת לבן כלל. כוכית הגדות קטנה יותר וחומה עמומה, עם רצועת חזה חומה, וגם לה אין שת לבן. סיס החומות גדול יותר, כהה כולו ובעל כנפיים דמויות חרמש. בחצי האי האיברי המלכודת היא סנונית הסלעים: חומה-אפורה, ללא שת לבן, עם כתמים לבנים בזנב ותעופה איטית יותר ועם יותר גלישה.
בית גידול
כפרים, חוות, שולי ערים, גשרים ומעברים עיליים, כשהקנים צמודים לבליטה, למרזב או לתקרת מרפסת בצד החיצוני של המבנה. היא זקוקה גם לשני דברים במרחק של כמה מאות מטרים: אוויר פתוח מעל מרעה או מים לצידת חרקים, ומקור של בוץ רטוב וחרסיתי לחומר הקן. בדרום אירופה היא מקננת גם על מצוקים טבעיים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקננת בכל אירופה עד צפון סקנדינביה והרחק מזרחה לתוך אסיה. בחצי האי האיברי היא מצויה בכפרים, בערים ועל מצוקים, עד ההרים הגבוהים. היא עוזבת בספטמבר ובאוקטובר לאפריקה, שם היא חורפת גבוה מעל יערות גשם וסוואנות ויורדת לקרקע לעתים רחוקות.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
יוני ויולי בכפר עם מושבה פעילה: לעמוד מתחת לכרכוב ולעקוב אחר התנועה אל קערות הבוץ. אחרי גשם כדאי לבקר בשלולית בוץ בדרך חקלאית או בקו חוף, שם עשרות נוחתות בבת אחת לאסוף כדוריות חרסית – זו ההזדמנות הטובה ביותר לראות את הרגליים המכוסות נוצות לבנות. בסוף הקיץ הן צדות גבוה מעל הכפר לצד סיסי החומות.
מצב שימור
אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך בירידה ברורה בצפון-מערב אירופה. הסיבות מצטברות: פחות חרקים מעופפים בשל שימוש אינטנסיבי בקרקע, חזיתות מודרניות חלקות ומבודדות שהבוץ אינו נצמד אליהן, היעלמות מקומות רטובים לא סלולים עם חרסית, והסרה מכוונת של קנים בגלל הלכלוך. קערות מלאכותיות מתחת לבליטה, שלולית בוץ מתוחזקת והשארת הקנים הקיימים במקומם מסייעים כולם.
שם מדעי
Delichon urbicum | (Linnaeus, 1758)
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Hirundo urbica; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Delichon הוגדר ב־1854 על ידי Moore. Delichon הוא אנגרמה של היוונית chelidon 'סנונית'. urbicum בלטינית 'של העיר', על שם ההרגל לקנן על מבנים. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.



