קטה גדולה (Pterocles orientalis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

קריאת התעופה היא churrr-re-ka נמוך, מתגלגל ומעט גרוני, היורד מעט בסופו, עם גוון נוהם שמשווים לעתים קרובות לנחירת סוס ממרחק. העופות קוראים ברציפות פחותה מהקטה חדת-הזנב ובהפסקות ארוכות יותר, אך הצליל נשמע למרחק רב מעל קרקע חשופה ולעתים קרובות הוא כל מה שנקלט מלהקה העוברת גבוה מעל הראש.

האזנה: קריאהXC861664

הקלטה: SonoNatura — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בנויה בכבדות, עם זנב קצר ומחודד ובלי נוצות מוארכות. לזכר ראש וצוואר כחולים-אפורים, כתם גרון כתום, קו שחור דק לרוחב החזה התחתון ונוצות כתף בגוון אוכרה מסומנות בטיפות שחורות. הנקבה מנוקדת ומפוספסת בצפיפות בשחור מלמעלה ויש לה גם כן גרון כתום. לשני הזוויגים בטן שחורה ומכסות כנף תחתונות לבנות, המספקות את המראה המכריע בתעופה: כנף פנימית לבנה הלכודה בין אברות תעופה שחורות לבטן שחורה.

מינים דומים

הקטה חדת-הזנב היא המלכודת האמיתית היחידה, ומשום שהעופות נראים כמעט תמיד עוברים מעל הראש, ההכרעה תלויה בבטן, בזנב, בכנף התחתונה ובקול. כאן הבטן שחורה וחוצה את החלק התחתון בחדות לשניים, בעוד שהקטה חדת-הזנב לבנה כמעט כולה מלמטה. הזנב קצר ומחודד, בלי נוצות הזנב דמויות המחט של הקטה חדת-הזנב. לשתיהן מכסות כנף תחתונות לבנות, אך כאן הלבן כלוא בין אברות שחורות לבטן שחורה ונראה כטריז בהיר צר. הקול הוא הסימן הבטוח ביותר: נמוך, מתגלגל ונוהם, לעומת הקריאה הגבוהה והיבשה המרעידה של הקטה חדת-הזנב. הקטה הגדולה גם גדולה יותר, רחבת כנפיים יותר ואיטית יותר במשק, דומה יותר לחוגלה מאשר לחופזי.

בית גידול

שטח חשוף ואבני: רמות גבוהות חשופות לרוח, מישורי חצץ עם כתמים פתוחים, שטחים נרחבים של דגנים בחקלאות בעל, שטחי בור ומישורי מלח. המין סובל יותר אבנים, יותר פני שטח משתנים וגובה רב יותר מהקטה חדת-הזנב, ונמצא לעתים קרובות יותר על קרקע גסה ודלילת צמחייה. גם היא מתקבצת ליד מים מוקדם בבוקר, והזכר משרה שם את נוצות בטנו ומביא את המים לאפרוחים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

באירופה מוגבלת בעיקרה לחצי האי האיברי, עם רוב העופות בקסטיליה ולאון, אראגון, קסטיליה-לה מנצ'ה ואקסטרמדורה, מרכזים קטנים יותר בנווארה, לה ריוחה, מורסיה, מדריד ואנדלוסיה, ואוכלוסייה נוספת בפוארטבנטורה ובלנסרוטה. מזרחה היא מקננת באנטוליה, בקווקז, ברמה האיראנית ובמרכז אסיה, ודרומה ברחבי צפון אפריקה. אין לצפות לה בשום מקום בצפון-מערב אירופה.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

יש לעבוד בשוליים הגבוהים והאבניים יותר של הערבה ולא בשדות הדגנים השטוחים – הפרמוס של בלצ'יטה ולוס מונגרוס, הרמות של קסטיליה, לה סרנה ומישורי וילאפאפילה. יש לעמוד על גבעה המשקיפה על המישור עם אור ראשון ולהאזין: הקריאה הנמוכה והמתגלגלת מסגירה להקות שאחרת היו עוברות בלי שיבחינו בהן. להקות החורף גדולות ויציבות יותר, דבר המשפר את הסיכוי לתצפית על הקרקע. בפוארטבנטורה, במישור טינדאיה וסביב מאגר לוס מולינוס, העופות רגילים הרבה יותר לאדם ואפשר לראותם מקרוב.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך בירידה חדה בחצי האי האיברי. תיעוש והשקיה של חקלאות הבעל, היעלמות שטחי הבור, מתקנים סולאריים על ערבה ותיקה והתייבשות בריכות השתייה הם הגורמים העיקריים.

שם מדעי

Pterocles orientalis | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Tetrao orientalis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Pterocles הוגדר ב־1815 על ידי Temminck. Pterocles ביוונית, מ-pteron 'כנף' ו--klēs 'נודע, בעל שם'. orientalis בלטינית 'מזרחי', על שם החלק המזרחי של תחום התפוצה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אנטוליה.