כל המינים › ברווזאים › ברווזים, אווזים וברבורים › קטיפנית שחומה

קטיפנית שחומהקְטִיפָנִית שְׁחוּמָה | Melanitta fusca

Grote zee-eend | Velvet Scoter | Negrón especulado | Samtente | Macreuse brune

הקטיפנית השחומה היא הכבדה מבין הקטיפניות: חסונה, עם פרופיל ראש ארוך דמוי טריז, והיא שטה על הגלים בלהקות כהות הרחק מהחוף. ברגע שציפור פותחת את כנפיה נראה כתם לבן, וזה מכריע את הזיהוי גם ממרחק רב.

קטיפנית שחומה (Melanitta fusca)
צילום ראשי · צילום: Frank Vassen — CC BY 2.0 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

שותקת ברובה מחוץ לאזורי הקינון. בחיזור הזכר שורק pyu-ee רך, מתלונן ועולה, והנקבה משמיעה brah-brah צרוד וחורק. בים נשמע הרבה יותר רחש הכנפיים של קבוצות המעופפות נמוך; קריאות החיזור שייכות בעיקר למרץ ולאפריל.

האזנה: שירהXC1168486

הקלטה: Stanislas Wroza — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

ברווז גדול וכבד עם פרופיל ראש-ומקור ארוך דמוי טריז ומצח תלול. הזכר שחור-קטיפה עם סימן לבן קטן בצורת וו מתחת לעין ומאחוריה, רגליים כתומות-אדומות ומקור בעל צדדים צהובים ובליטה שחורה בבסיסו. הנקבה חומה-פיחית עם שני כתמים בהירים על הלחי. לשני הזוויגים שדה לבן על נוצות התעופה המשניות, הנראה לרגע גם כשציפורים שוחות מנפנפות בכנפיהן.

מינים דומים

הקטיפנית השחורה היא המין החשוב להבחנה. השדה הלבן בנוצות המשניות מכריע, אך אצל ציפורים שוחות הוא בדרך כלל מוסתר, ולכן יש להמתין עד שהן ממריאות או מותחות כנפיים. הקטיפנית השחומה גם חסונה יותר ובעלת ראש זוויתי יותר, ולנקבה שני כתמי לחי בהירים נפרדים במקום לחי בהירה אחידה.

בית גידול

חורפת מעל ימי חוף רדודים עם שרטונות חול וצדפות, בדרך כלל מעט רחוק יותר מהחוף ובמים עמוקים יותר מהקטיפנית השחורה. מקננת באגמים בוריאליים, באזור הליבנה ובאיונים בים הבלטי. צוללת אחר צדפות, סרטנים ובעלי חיים אחרים החיים על הקרקעית.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת בפנוסקנדיה, בים הבלטי ובצפון-מערב סיביר, עם אוכלוסייה קטנה נפרדת בקווקז. חורפת בעיקר בים הבלטי ובפיזור בים הצפוני; לאורך חופי צפון-מערב אירופה — חוף הולנד, איי הוודן — היא מבקרת חורף לא שכיחה, בדרך כלל בין קטיפניות שחורות. בפנים הארץ במרכז אירופה מופיעים פרטים בודדים באגמים ובנהרות; בחוף הצפוני האטלנטי של חצי האי האיברי היא נדירה של ממש.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

תצפית ים מלשון יבשה או ממזח בים הצפוני בנובמבר ובדצמבר, רצוי ברוח צפון-מערבית חזקה ובשעות הראשונות שאחרי הזריחה. במזג אוויר שקט ללא רוח כדאי במקום זאת לסרוק בטלסקופ את להקות המנוחה הרחק מהחוף ולהמתין שהציפורים ימתחו את כנפיהן.

מצב שימור

פגיע ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: פגיע) לאחר ירידה חדה של האוכלוסייה החורפת בים הבלטי. הגורמים הכבדים ביותר הם לכידה אגבית ברשתות עמידה, זיהום נפט, הידרדרות שרטונות הצדפות וטריפת קנים בידי מינק ושחפים. הפרעה מתנועת כלי שיט ומבנייה בים מוסיפה לחץ באזורי החורף.

שם מדעי

Melanitta fusca | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Anas fusca; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Melanitta הוגדר ב־1822 על ידי Boie. Melanitta ביוונית, מ-melas 'שחור' ו-netta 'ברווז'. fusca בלטינית 'עמום' או 'שחור-חום'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־חוף שוודיה.