כל המינים › ציפורי שיר › פרושיים › בזבוז לבנון

בזבוז לבנוןבִּזְבּוּז לְבָנוֹן | Serinus syriacus

Syrische kanarie | Syrian Serin | Serín sirio | Zederngirlitz | Serin syriaque

בזבוז לבנון הוא ציפור הרים בעלת תחום תפוצה קטן ומקוטע: מדרונות ערער וארז בהר הלבנון, באנטי-לבנון, בחרמון, בהרי הגליל ובהרי אדום. בחורף הוא עוזב את ההרים לגמרי ומופיע בוואדיות השיטים של הערבה. הוא הציפור היחידה בקבוצת פרושים זו שיש לה קטגוריה ברשימה האדומה.

בזבוז לבנון (Serinus syriacus)
צילום: Christoph Moning — CC BY 4.0 · Wikimedia Commons

קול

השיר הוא צפצוף רך, גבוה ומתוק, מלא סלסולים מתגלגלים, מוזיקלי יותר ופחות צורמני בבירור מהטרטור הזגוגי של הבזבוז האירופי, והוא מושמע מערער או בתעופת שיר איטית במשיכות כנף מדודות. הקריאה היא tirrilit קל ומתגלגל, רך יותר מזה של הבזבוז האירופי, ובחורף היא הדרך הטובה ביותר לאתר קבוצות בשיטים.

האזנה: קריאהXC841300

הקלטה: Paul Coiffard — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

פרוש קטן ובהיר, ארוך-זנב ביחס לגודלו ובעל מראה כללי כסוף. הראש והחלק התחתון אפורים-לבנים עם מצח צהוב, טבעת עין צהובה וגוון צהוב על הפנים והחזה; הגב העליון אפור עם פסים כהים קלושים והשת צהוב-ירקרק. שוליים צהובים עוברים בכנף ובזנב ונראים היטב בציפור מרפרפת. הנקבה בהירה וחומה יותר ובעלת פחות צהוב; הצעירים חומים-חוליים ומפוספסים דק. הרושם הכללי הוא של בזבוז שצבעיו דהו.

מינים דומים

הבזבוז האירופי חורף באותו אזור והוא אפשרות הבלבול הממשית היחידה. הוא קטן ועגול יותר, מפוספס בצפיפות ובעובי רב בהרבה בחזה ובצדי הגוף, בעל שת צהוב-לימוני עז ומקור קצר וקהה. בזבוז לבנון נראה ארוך, צר ובהיר, כמעט אינו מפוספס, ומראה גוון צהוב על הפנים ולא מסכה צהובה עזה. גם הקול מבדיל ביניהם: רך ומתוק לעומת צלצול יבש.

בית גידול

בקיץ, חורש הררי פתוח של ערער, ארז ואורן במדרונות סלעיים בגובה של כ-900 עד 1900 m, ובו מחשופי סלע, שיחים ושדות ומטעים קטנים של כפרי ההר. בחורף, ההפך: ואדיות שיטים, רצועות אשל ושטחי בור עשירי זרעים בבקעים המדבריים הנמוכים והחמים ביותר.

תפוצה ונדידה

תחום תפוצה לבנטיני קטן: הר הלבנון והאנטי-לבנון הם הליבה, ולצדם אוכלוסיות מבודדות במדרון המזרחי של האנטי-לבנון, בחרמון, בהרי הגליל ובהרי אדום סביב דאנה ושובק. הציפורים יורדות באוקטובר לערבה, לבקעת הירדן ולסיני, וחוזרות במרץ ובאפריל. מחוץ לאזור זה המין אינו מופיע כלל.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

במאי וביוני יש לסרוק את מדרונות החרמון או רכס הלבנון: למצוא חורש ערער פתוח ולהקשיב לשיר הרך והגבוה; בחום אחר הצהריים הציפורים מתקבצות ליד מים. החורף קל יותר, כשקבוצות מגיעות לשתות בנקודות המים של הערבה – יטבתה והבריכות ליד אילת הם האתרים המוכרים. יש לשפוט לפי האורך והבהירות ולא לפי הצהוב.

מצב שימור

פגיע ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: פגיע). תחום התפוצה קטן ומקוטע והמספרים יורדים. חורשי הערער והארז הוותיקים נכרתים ונרעים בעוצמה, כך שהם אינם מתחדשים, ובאזורי החורף לכידה לסחר בציפורי כלוב גורעת חלק מהאוכלוסייה. אמצעי שימור אחד לציפור זו הוא שמירת החורש ההררי הפתוח של הר הלבנון.

שם מדעי

Serinus syriacus | Bonaparte, 1850

Bonaparte תיאר את המין ב־1850 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Serinus הוגדר ב־1816 על ידי Koch. Serinus בלטינית חדשה 'צהוב-קנרי'. syriacus בלטינית 'סורי', על שם הלבנט, שבו המין מקנן.