בזבוז אירופי (Serinus serinus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

השירה היא הדרך המהירה ביותר לזהות את המין: צלצול ממושך, מהיר וגבוה של צלילים זגוגיים ושורקים ללא חלוקה ברורה למשפטים, הנשמע כמנגנון שעון קטן הפועל בקצב גבוה ובלתי סדיר. היא מושמעת ממוט גבוה וחשוף או בתעופת שיר איטית בכנפיים פרושות לרווחה ובמשקי כנף מדודים. קריאת התעופה היא tirrilit קלה, מתגלגלת ומצלצלת, יבשה וחדה במקצת מזו של החוחית. נשמע מפברואר עד אוגוסט, ובדרום גם עד סוף הקיץ.

האזנה: שירהXC1134292

הקלטה: Philippe_Grange — CC0 · xeno-canto

זיהוי

קטן מאוד, מהודק וקצר-זנב, עם ראש גדול ומקור קצר וקהה. לזכר מצח, ראש וחזה צהובים עזים, שת צהוב הנחשף כשהוא פונה ומתרחק, ופסים כהים בצדי הגוף ובגב החום-ירקרק. הנקבה אפורה יותר וצהובה עמומה בהרבה, עם פסים כבדים יותר; הצעירים חומים ומפוספסים בצפיפות, ללא צהוב כלל. השת הצהוב הוא הסימן הטוב ביותר בכל הנוצות.

מינים דומים

החורפי גורם לרוב הבלבול, אך הוא גדול יותר, ארוך-זנב יותר, ירוק יותר, בעל פס כנף צהוב ברור ומקור מחודד ודק, ולזכר כיפה שחורה. הירקון מסיבי בהרבה ובעל שוליים צהובים בכנף ובזנב. בהרי דרום אירופה יש לשים לב גם לבזבוז התרוג, הגדול יותר, בעל גב אחיד וללא פסים בצדי הגוף. גודל קטן, מקור קהה ופסים צפופים יחד מכריעים לטובת הבזבוז האירופי.

בית גידול

שטח פתוח למחצה עם עצים וזרעים: שולי כפרים ועיירות, פארקים, בתי קברות, גני מנזרים, מטעים, מטעי זיתים, כרמים, משתלות ושולי שדות. מקנן גבוה בברוש, בעץ מחטני נוי או בשיח צפוף, וניזון על הקרקע ומעשבים נושאי זרעים, לעתים קרובות בשבילים ובין אבני ריצוף.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן בכל דרום ומרכז אירופה, מחצי האי האיברי וחצי האי האפניני ועד הבלקן ואנטוליה, ומעבר לכך בצפון-מערב אפריקה ובאיי הים התיכון. מהמאה התשע-עשרה התפשט התחום צפונה לצפון-מערב אירופה, שבה הוא כיום מקנן נדיר מאוד ובלתי סדיר; באיים הבריטיים הוא נודד נדיר, בעיקר בחוף הדרומי. ציפורים צפוניות עוזבות בספטמבר לים התיכון; בדרום הוא נשאר כל השנה.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

באפריל, בהליכה בכפר בדרום אירופה, הביטו מעלה אל החוטים והאנטנות: הצלצול מגיע מלמעלה, והשר כמעט תמיד על הנקודה הגבוהה ביותר בסביבה; בפארקים עירוניים הוא יורד לקרקע מוקדם ביום לאכול זרעים בין העשב. מצפון לאלפים הסיכוי הטוב ביותר הוא בבית קברות או בפרבר מיוער מלא עצים מחטניים, מוקדם בבוקר במאי. בקבוצות חולפות בתעופה חפשו את השת הצהוב, הנראה גם כשהציפור רחוקה מכדי להבחין בפסים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך באירופה נרשמה ירידה ברורה, החדה ביותר בשוליים הצפוניים של התחום — בדיוק היכן שהמין התבסס במהלך המאה העשרים. סביב הים התיכון הוא נשאר מרובה; לכידה בלתי חוקית לסחר בציפורי כלוב ממלאת שם תפקיד מקומי.

שם מדעי

Serinus serinus | (Linnaeus, 1766)

Linnaeus תיאר את המין ב־1766 בשם Fringilla serinus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Serinus הוגדר ב־1816 על ידי Koch. Serinus בלטינית חדשה 'צהוב-קנרי'. שם המין חוזר על שם הסוג. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שווייץ.