זרון שדות (Circus macrourus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

שקט בנדידה; הרחק מאזורי הקינון כמעט אי אפשר לשמוע מין זה. באזורי הקינון בערבה משמיע הזכר kee-kee-kee-kee מהיר וגבוה בחיזור, דק ומהיר יותר משל הזרון התכול, והנקבה מבקשת מזון ב-peeh-peeh צווחני ועיקש בעת העברות מזון.

האזנה: קריאהXC571877

הקלטה: Jan Studecky — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

הדק והקל מבין שלושת הזרונים האפורים: כנפיים צרות ומחודדות, ראש קטן, זנב ארוך ודק ותעופה הנראית יותר כשל סנונית מאשר דאייה, בכנפיים בצורת V רדודה. זכר: כמעט לבן לגמרי מלמטה ואפור-כסוף בהיר מאוד מלמעלה, עם טריז שחור המוגבל לארבע האברות הראשוניות החיצוניות ומצטר לעבר קצה הכנף כקו דק — ולא כף הכנף השחורה הרחבה של הזרון התכול. האפור של החזה עובר בהדרגה ללבן ללא גבול, והאחורה לבן-אפרפר עמום. נקבה: חומה ומפוספסת, אך עם ראש מסומן בחדות: מסכה כהה על כיסויי האוזן, צווארון בהיר צר הנסגר סביב הצוואר כולו, קו בהיר מעל העין ומתחתיה ולעתים קרובות נקודה לבנה קטנה ממש מעל העין. צעיר: כתום-צהבהב וללא פסים מלמטה, עם אותה מסכה כהה וצווארון שלם, ושדה מרכזי בהיר ללא פסים בכנף התחתונה הפנימית, מול שפה אחורית כהה.

מינים דומים

ההשוואה לשני הזרונים האפורים האחרים היא כל העניין. זכר (male) זרון שדות נראה לבן יותר וחד-כנף יותר מזרון פס, וחסרים לו הפס השחור לרוחב האברות המשניות בכנף העליונה, שני הפסים הכהים בכנף התחתונה והפסים החלודיים בצדי הגוף; חסרה לו גם כף הכנף השחורה הרחבה של הזרון התכול. ספרו את האברות הראשוניות המאוצבעות: ארבע אצל זרון השדות וזרון הפס, חמש אצל הזרון התכול. אצל נקבות וצעירים (females and juveniles) — בעלי הזנב המטבעתי — הראש מכריע. לצעיר זרון שדות חלק תחתון כתום-חום אחיד וללא פסים, צווארון בהיר סגור לגמרי ומסכה כהה דמוית ברדס; צעיר זרון פס אדמדם יותר עם פסים דקים בצדי הגוף, צווארון לא שלם וכנף תחתונה פנימית כהה יותר עם שני פסים צרים; צעיר זרון תכול חסון יותר, מפוספס בכבדות בחזה ובבטן ובעל אחורה לבן גדול בהרבה. בסיס האברות הראשוניות הבהיר והכמעט לא מסומן בכנף התחתונה, התחום בחדות בשפה אחורית כהה, הוא הסימן האמין ביותר לזרון השדות ממרחק.

בית גידול

מקנן בערבה פתוחה, בשטחי עשב ובאזורי גידולי דגנים אקסטנסיביים ממזרח אירופה ועד מרכז אסיה, ומקנן על הקרקע בין עשבים גבוהים. בנדידה ובאזורי החורף באפריקה ובתת-היבשת ההודית הוא צד מעל שטחי עשב יבשים, סוואנה, שדות אורז ושטחים חקלאיים. בצפון-מערב אירופה מופיעים פרטים מעל ביצות מלח, פולדרים, שולי שדות מוזנחים ואדמות שיחים, לעתים קרובות במקומות שבהם צדים גם זרוני פס.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

תחום הליבה מהערבה הפונטית ועד הערבה הקזחית ושינג'יאנג, עם התפשטות בולטת בשנים האחרונות לצפון-מערב ותיעודי קינון בפנוסקנדיה, באזור הבלטי ובמרכז אירופה עד צפון-מערב אירופה. בחצי האי האיברי הוא מבקר נדיר, בעיקר בסתיו בחוף הדרומי, וגם באיים הקנריים, ותיעודי הקינון הראשונים בדרום-מערב אירופה כבר קיימים.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

חפשו אותו במקומות שבהם מחפשים זרון פס: במאי מעל שדות שנזרעו זה עתה וביצות מלח, ומסוף אוגוסט עד תחילת אוקטובר מעל פולדרים פתוחים. הקדישו זמן לכל פרט בעל זנב מטבעתי שהוא בהיר או חסר פסים — העיקר הוא הראש. בדקו אם הצווארון הבהיר מקיף את הצוואר כולו ואם החלק התחתון כתום אחיד וללא פסים; אלה הסימנים שעדיין עובדים ממרחק. נקודות תצפית לחוף וספירות נדידה מניבות את רוב התיעודים.

מצב שימור

קרוב לסיכון ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: קרוב לסיכון). תחום הליבה בערבות הפונטיות-כספיות והקזחיות נתון ללחץ מהסבת ערבה לחקלאות, משריפות ומאובדן טרף מכרסמים, והאוכלוסייה העולמית מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. בה בעת המין מתפשט לצפון-מערב — כנראה בתגובה לבצורת ולאובדן בתי גידול בתחום הליבה — וזו בדיוק הסיבה שצפרים במערב אירופה רואים אותו לעתים קרובות יותר ויותר.

שם מדעי

Circus macrourus | (Gmelin, 1770)

Gmelin תיאר את המין ב־1770 בשם Accipiter macrourus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Circus הוגדר ב־1799 על ידי De Lacépède. Circus מהיוונית העתיקה kirkos, עוף דורס שנקרא על שם מעופו המעגלי. macrourus ביוונית 'ארוך-זנב', מ-makros 'ארוך' ו--ouros '-זנב'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־וורונז', דרום רוסיה.