כל המינים › ציפורי שיר › עורבים ועורבנים › עורב שחור
עורב שחורעוֹרֵב שָׁחוֹר | Corvus corax
Raaf | Northern Raven | Cuervo grande | Kolkrabe | Grand corbeau
העורב השחור הוא ציפור השיר הגדולה בעולם, בגודל עקב חורף ובעל יכולות תעופה של דורס. בתחילת האביב זוגות בחיזור מתגלגלים ונופלים בתעופה לאורך רכסים מיוערים.
קול
קריאת הקשר היא pruk-pruk עמוק, מהדהד ונישא למרחק, נמוך ומלא בהרבה מכל עורב אחר. הוא משמיע גם klonk פעמוני, רטט עצי ונחירות גרוניות רכות ליד הקן. קולני ביותר מינואר עד אפריל, בזמן תעופות החיזור.
הקלטה: Benjamin Mayer — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
שחור כולו עם ברק כחול-סגול, מקור כבד ועמוק עם זיפי נחיריים בולטים, ונוצות גרון פרועות היוצרות זקן. בתעופה הראש בולט הרחק קדימה והזנב בצורת טריז עם מרכז מחודד. משקי הכנף איטיים ועמוקים; הוא דואה, מתגלגל ועף הפוך. הצעירים עמומים יותר, עם זקן ומקור קצרים יותר.
מינים דומים
העורב האירופי קטן בבירור, עם זנב קטוע ישר, מקור דק יותר ו-kraah נובחני. לעורב המזרע הבוגר בסיס מקור בהיר ומחודד, כיפה מחודדת ונוצות ירך רופפות ומתנפחות. במקרה של ספק, השילוב של זנב טריזי וקריאה עמוקה ומהדהדת מכריע תמיד.
בית גידול
במקור מצוקי ים, צוקי הרים ויער ותיק; כיום גם גושי יער גדולים על קרקע חולית, בתה, שטח חקלאי נרחב ואפילו אתרי פסולת. הוא זקוק למדף קינון בטוח, קיר סלע או עץ גבוה, וכן לנבלות או לפסולת בכמות מספקת ברדיוס רחב.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
נפוץ מאיסלנד ומסקנדינביה ועד הים התיכון; יציב, עם צעירים משוטטים. הושב מחדש משנות ה-70 בוולואה, ברכס אוטרכט ובדרנטה, ומתפשט משם לאט, בין היתר לפלבולנד. בחצי האי האיברי מצוי בהרים, ב-dehesa (שטחי מרעה מיוערים איבריים של אלונים ותיקים מעל שטחי עשב מרועים) ובערבות, מפיקוס דה אירופה ועד אנדלוסיה, אם כי נעלם מאזורים חקלאיים רבים בפנים הארץ.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
מפברואר עד אפריל יש לצפות מעל רכסים מיוערים ושוליים תלולים בבוקר בהיר ועם רוח, כשזוגות מתהפכים על גבם בחיזור. כדאי ללמוד תחילה את הקריאה: בפועל כמעט כל עורב שחור נשמע לפני שהוא נראה. כדאי גם לסרוק מעל אתרי פסולת ופגרים טריים.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). לאחר מאות שנים של רדיפה המין מתאושש בחלק גדול מאירופה ומתפשט לשטחים חקלאיים ואף לשולי ערים. הריגה בלתי חוקית, פיתיונות מורעלים והפרעה באתרי קינון נשארים בעיות מקומיות.
שם מדעי
Corvus corax | Linnaeus, 1758
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Corvus. Corvus היא המילה הלטינית ל'עורב'. corax היא הצורה הלטינית של היוונית korax 'עורב', כך שהשם אומר את אותו הדבר בשתי השפות. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.