כל המינים › ציפורי שיר › סבכיים › סבכי מולטוני

סבכי מולטוניסִבְכִּי מוֹלְטוֹנִי | Curruca subalpina

Moltoni's baardgrasmus | Moltoni's Warbler | Curruca de Moltoni | Ligurien-Bartgrasmücke | Fauvette de Moltoni

סבכי מולטוני הוא הציפור של הים הטירני: סרדיניה, קורסיקה, האיים הבלאריים וצפון האפנינים. הוא השלישי מבין שלושת סבכי הרונן, ובה בעת הקל ביותר, משום שהוא מתגלה בצליל שאין לשני האחרים: טרטור יבש, כאילו ירגזי זנבתן יושב במאקי. גם החזה של הזכר אינו אדום אלא ורוד-סלמון רך. המין נושא את שמו של חוקר הציפורים ממילאנו אדגרדו מולטוני.

סבכי מולטוני (Curruca subalpina)
צילום: Francesco Veronesi — CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons

קול

הטרטור הוא הצליל המאפיין: trrrrt יבש ומהיר של כחצי שנייה עד שנייה, קשה ועצי, בדיוק הצליל של ירגזי זנבתן או גדרון בשיח. הוא נשמע כל השנה ומשני הזוויגים, והוא הצליל היחיד המבדיל בין שלושת סבכי הרונן ללא צילום. השיר הוא פטפוט מהיר, גבוה ודמוי חרק, דק ומהיר יותר משל שני האחרים, שהטרטור משולב בו שוב ושוב – הטרטור הקצר באמצע המשפט מספיק לבדו. הוא מושמע מזרד בולט או בתעופת שיר קצרה מעל הסבך, מסוף אפריל עד יוני, בעיקר בבוקר.

האזנה: שירהXC898785

הקלטה: Tanguy Loïs — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

סבכי קטן וארוך זנב עם טבעת עין אדומה. הזכר כחול-אפור בראש ובגב – אפור קריר יותר משל שני סבכי הרונן האחרים – ומהסנטר ועד הבטן ורוד-סלמון או ורוד רך, חיוור בגוונו וללא גבול נקי; הוורוד מתפשט בפיזור אל הצדדים והבטן התחתונה. פס הלחי התחתון הלבן קצר, צר וכמעט אינו בולט. נוצות הזנב החיצוניות לבנות ולנוצה שלידן קצה לבן מרובע, בדיוק כמו אצל סבכי הרונן המערבי. הנקבה חומה-אפורה מלמעלה ולבנה-קרם עם גוון ורוד קלוש מלמטה, עם טבעת העין האדמדמה וטבעת בהירה דקה סביבה. המין חוזר מאוחר יותר משני האחרים ומחליף את נוצות התעופה רק באזורי החורף, ולכן לבושו באביב אחיד ושחוק מעט.

מינים דומים

סבכי הרונן המערבי וסבכי הרונן הם הבעיה – ראו את הדפים שלהם, שבהם אותו הבדל מתואר מהצד השני. אצל זכר באביב צבע החלק התחתון מכריע, ואצל סבכי מולטוני הוא ורוד ולא אדום: ורוד-סלמון חיוור הדועך בהדרגה, לעומת הכתום-האדום החם של סבכי הרונן המערבי, הדועך גם הוא אך עמוק וכתום יותר בבירור, ולעומת האדום-לבנה העמוק של סבכי הרונן, העומד בנוסף בחדות מול בטן לבנה. החלק העליון הכחול-האפור ופס הלחי התחתון הקצר והצר תומכים בזיהוי. הזנב זהה אצל סבכי מולטוני וסבכי הרונן המערבי – קצה לבן מרובע בנוצה שלפני האחרונה – ולכן הוא מבדיל רק את סבכי הרונן. אצל נקבות וציפורים בשנה הראשונה הלבוש אינו מכריע, אך כאן יש למין זה מוצא שחסר לשני האחרים: הקריאה. סבכי מולטוני משמיע trrrrt יבש ומטרטר של כמעט שנייה, כמו ירגזי זנבתן או גדרון, ואילו סבכי הרונן המערבי משמיע tek יבש בודד וסבכי הרונן t-tret כפול. מי ששומע את הטרטור הזה סיים את הזיהוי, בלי קשר לגיל או לזוויג. נקבה עשויה גם להזכיר סבכי קוצים, אך לו לוח כנף חלודי רחב וללא טבעת עין אדומה.

בית גידול

שיחים בינוניים עד נמוכים בשולי יער נשירים חם, בעיקר אלון שעיר, ומאקי ים-תיכוני גבוה. בסרדיניה, בקורסיקה ובאיים הבלאריים פירוש הדבר סבך קלאסי של אלת המסטיק, קטלב ולוטם עם כמה עצים גבוהים יותר בתוכו; ביבשה הוא יושב נמוך ופתוח יותר, לאורך שולי יער, במדרונות עם צמחייה עבותה ובפסיפס של משוכות, סבך ושטחים חקלאיים בגבעות ובמישורי הנהרות. מגובה פני הים ועד כ-1,600 מטרים.

תפוצה ונדידה

מקנן סביב הים הטירני: באיים הבלאריים, בקורסיקה, בסרדיניה ובכמה איים טירניים קטנים, וביבשה מליגוריה ופיימונטה מזרחה דרך טוסקנה ואמיליה-רומאניה עד מרקה. מחרף במערב הסאהל, מחוף האוקיינוס האטלנטי מזרחה עד הסאהל המרכזי. הוא מגיע מאוחר, לרוב לא לפני אמצע אפריל או תחילת מאי, ועוזב שוב מוקדם. במערב תחומו הוא סבכי הרונן של האיים הבלאריים – מיורקה, מנורקה, איביסה, פורמנטרה וקברה – ומלבד זאת עובר לא נפוץ לאורך החוף המזרחי של חצי האי האיברי. בצפון-מערב אירופה הוא נודד תועה נדיר מאוד, אך בזכות הטרטור קל יותר להוכיח את נוכחותו שם מאשר את זו של קרוביו.

  • קינון (קיץ)
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

אמצע מאי במיורקה או בסרדיניה, במאקי במדרון שטוף שמש, מוקדם בבוקר. חפשו קודם באוזניים: טרטור יבש בסבך שכמעט נשמע כירגזי זנבתן הוא מין זה. אחר כך התקדמו לאט לעברו וחכו שהזכר ינחת על זרד; באור טוב מגן החזה הוורוד ולא האדום נראה מיד. אותו מתכון עובד בסתיו, ואז הקלטת הטרטור היא הדבר היחיד שיזהה באמת נקבה עמומה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). תחום התפוצה קטן ומקוטע, אך בתוכו המין נפוץ, ובאיים הבלאריים, בקורסיקה ובסרדיניה הוא מהשרים הנפוצים ביותר בסבך. משום שהתחום מוגבל, נזק מקומי כבד יותר משקלו מאשר אצל שני סבכי הרונן האחרים: שריפות באיים, בנייה ותיירות לאורך החוף, ובירוא סבך ומשוכות בנוף החקלאי של היבשה. כנודד למרחקים ארוכים המחרף בסאהל הוא חולק גם את תנודות המשקעים שם.

שם מדעי

Curruca subalpina | (Temminck, 1820)

Temminck תיאר את המין ב־1820 בשם Sylvia subalpina; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Curruca הוגדר ב־1802 על ידי Bechstein. Curruca בלטינית, שמו של עוף קטן שלא זוהה שהמשורר הרומי יובנאליס מזכיר. subalpina בלטינית 'מתחת לאלפים', מ-sub 'מתחת' ו-alpinus 'של האלפים'.