יסעורון אטלנטי (Hydrobates leucorhous) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

שותק לחלוטין בים; במים החופיים של צפון-מערב אירופה לא נשמעת קריאתו לעולם. במושבה, ורק בלילה, עולה מהמחילות פטפוט וקרקור קצבי בסטקטו, ומעל המדרונות משמיעים העופות wee-chee-chee-oo צווחני, צוחק, עולה ויורד, המהדהד בחושך. נשמע מיוני עד אוגוסט באיים כגון סנט קילדה ואיי וסטמן.

האזנה: שירהXC844783

הקלטה: Doug Hynes — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

גדול וארוך-כנף יותר מהיסעורון הקטן, עם כנף זוויתית המכופפת בבירור במפרק ומתחדדת לקצה צר. התעופה היא התכונה הטובה ביותר: חזקה, זוויתית ומשנה כיוון באופן בלתי צפוי, משקי כנף עמוקים הנקטעים בגלישות קצרות, גבוה יותר מעל המים ועם הרבה יותר שינויי כיוון מאשר היסעורון הקטן המרפרף – הרושם הוא של תחמס קטן ובלתי סדיר מעל הים. רצועה אלכסונית אפורה-חומה בהירה עוברת על פני הכנף העליונה מהמפרק אל כיפוף הכנף, ולעתים קרובות היא נקלטת בעין לפני השת. כתם השת צר יותר ובצורת V, אינו מתפשט הרבה אל הצדדים, ובדרך כלל מפוצל בקו כהה מרכזי. הזנב מפוצל, אם כי הדבר נראה היטב בים לעתים רחוקות. הכנף התחתונה: כהה אחידה, ללא פס לבן.

מינים דומים

היסעורון הקטן הוא מין הבלבול, וההבדלה נשענת על שלושה דברים. ראשית השת: אצל היסעורון הקטן גוש לבן גדול ומרובע המתעטף אל הצדדים, ואצל היסעורון האטלנטי כתם צר יותר בצורת V, מפוצל לעתים קרובות באמצע ומשאיר את הצדדים כהים. שנית הכנף: ליסעורון האטלנטי רצועה אלכסונית בהירה ברורה על הכנף העליונה וללא פס לבן מתחת לכנף; ליסעורון הקטן פס לבן זה בכנף התחתונה וכמעט ללא דגם מלמעלה. שלישית התעופה: מרפרפת ונמוכה אצל היסעורון הקטן, זוויתית, משנה כיוון וחזקה אצל היסעורון האטלנטי. יסעורון וילסון קטן וקומפקטי יותר, עם כנפיים קצרות ומעוגלות, רגליים בולטות מאחור עם קרומי שחייה צהובים וזנב ישר. יסעורון סווינהו, נדיר ביותר, אפור ולא חום-שחור, עם זנב מפוצל עמוק ושת אפור.

בית גידול

מחוץ לעונת הקינון באוקיינוס הפתוח, בדרך כלל הרחק מהיבשה ומעל מים עמוקים; בשונה מהיסעורון הקטן הוא נמנע מהאזור החופי הרדוד ומופיע בו רק כשהרוח דוחפת אותו פנימה. מקנן במושבות במחילות שחפר בעצמו במדרונות מכוסי עשב באיים מרוחקים, ומבקר בהם רק בלילות חשוכים. ניזון ברפרוף ובשינויי כיוון מעל פני המים, ולוקח פלנקטון, דיונונים קטנים ושאריות דגים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

באירופה הוא מקנן באיסלנד, באיי פארו, בחוף האטלנטי של סקנדינביה ובאיים הבריטיים (סנט קילדה המעוז העיקרי); רוב האוכלוסייה העולמית מקננת בצפון האוקיינוס האטלנטי מול ניופאונדלנד ובאוקיינוס השקט. בחוף הדרומי של הים הצפוני הוא מבקר סתיו נדיר אך כמעט שנתי, הקשור בהדוקות לסערות ממושכות מהמערב עד הצפון-מערב, עם גלי סחיפה שבהם עופות מגיעים לאייסלמר ולאגמים פנימיים. הוא סדיר מול גליסיה ובמפרץ ביסקאיה בסערות הסתיו, ונדיר יותר במצר גיברלטר.

קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

זהו מין של סערות בראש ובראשונה. בחוף הדרומי של הים הצפוני כדאי לצפות ביום השני או השלישי של סערה מתמשכת מהמערב עד הצפון-מערב באוקטובר או בנובמבר, רצוי מווסטקפלה, מהברואורסדאם או מאיימויידן, ולהישאר במקום כשהרוח מסתובבת: אז העופות מתקרבים. שפטו קודם את התעופה ואת רצועת הכנף העליונה ורק אחר כך את השת, כי זו מטעה באור חלש. בגליסיה, אסטקה דה בארס בסערה צפון-מערבית באוקטובר מספקת את המספרים הגבוהים ביותר; שיט ימי עם פיתיון מעל שולי המדף של מפרץ ביסקאיה מספק את התצפיות הרגועות ביותר.

מצב שימור

פגיע ברשימה האדומה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: פגיע). המין הועלה בדרגה ב-2019 לאחר שהתברר שהמושבות הגדולות בניופאונדלנד – ובהן האי בקליו, הגדולה בעולם – הצטמצמו בעשרות אחוזים בתוך כמה עשורים. גם המושבות האירופיות במגמת ירידה. טריפה בידי שחפים גדולים ויונקים שהוכנסו, זיהום אור, שינויים בפלנקטון בעקבות ההתחממות וזיהום בכספית ובפלסטיק נקשרו כולם לירידה; התמונה המלאה עדיין אינה ברורה.

שם מדעי

Hydrobates leucorhous | (Vieillot, 1818) (GBIF: Oceanodroma leucorhoa)

Vieillot תיאר את המין ב־1818 בשם Procellaria leucorhoa; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Hydrobates הוגדר ב־1822 על ידי Boie. Hydrobates ביוונית, מ-hudro- 'מים' ו-batēs 'הולך': 'הולך על המים'. leucorhous ביוונית, מ-leukos 'לבן' ו-orrhos 'שת', על שם פס השת הלבן. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־חוף פיקרדי.