כל המינים › ציפורי שיר › קיכליים › קיכלי אפור
קיכלי אפורקִיכְלִי אֲפוֹר | Turdus pilaris
Kramsvogel | Fieldfare | Zorzal real | Wacholderdrossel | Grive litorne
הקיכלי האפור הוא הקיכלי הרעשני ביותר של החורף הצפוני: להקות מפטפטות הנעות ממשוכת עוזרר אחת לבאה ואז מתפזרות על פני שדה. כמקנן הוא כמעט נעלם מארצות השפלה, ואילו בסקנדינביה הוא מקנן במושבות רופפות.
קול
רם: chack-chack-chack קשה, מפטפט וצרוד מעט, המקשקש לרוחב השדה כשלהקה ממריאה או כשנץ מצוי חולף. יש גם seeeh נמשך ומתלונן בנדידה ובדמדומים. השיר הוא צפצוף וחריקה מקוטעים ללא משפט ברור, הנשמע בדרך כלל בתעופה מעל המושבה או מראש עץ, מאפריל עד יוני.
הקלטה: Benoît Van Hecke — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
גדול וכבד, עם הדגם הבולט ביותר מכל הקיכלים: ראש אפור-כחלחל ועכוז אפור באותה מידה, גב ערמוני חם ביניהם וזנב שחור. החזה חום-אוכרה עמוק עם כתמים שחורים כבדים המתמזגים לצורות חץ לאורך הצדדים. בתעופה השילוב מכריע: תחתית כנף ובית שחי לבנים כשלג מול כנף עליונה כהה, והעכוז האפור-בהיר מובלט על רקע הזנב השחור. המקור צהוב עם קצה כהה. הזוויגים כמעט זהים.
מינים דומים
הקיכלי הגדול הוא המלכודת הממשית היחידה, והוא עשוי להיראות דומה מאוד בתעופה בגלל אותה תחתית כנף לבנה. אך הקיכלי הגדול חום-אפרפר אחיד, בלי ראש אפור, בלי גב ערמוני ובלי זנב שחור; יש לו פינות זנב לבנות ועכוז בהיר, לא אפור, וקריאתו קשקוש יבש ולא פטפוט צרוד. השחרור שחור או חום אחיד וחסר כל ניגוד; הקיכלי הרונן קטן בהרבה וחום חם יותר.
בית גידול
מקנן ביערות ליבנה, בשטחים חקלאיים דמויי פארק ובקבוצות עצים סביב חוות, ובסקנדינביה עד אזור ליבנה ההרים. בחורף בשטח חקלאי פתוח למחצה: מרעה לח, שלף, משוכות עוזרר ושזיף שחור, מטעים עם פירות נשורים ובכפור קשה – פירות צינית וקיסוס בגינות כפריות.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקנן בצפון ובמרכז אירופה, ושוליו המערביים בארצות השפלה. כמבקר חורף בצפון-מערב אירופה הוא לעומת זאת רב ביותר, עם מאות אלפי ציפורים מסקנדינביה וממזרח אירופה מאוקטובר עד אפריל. בחצי האי האיברי הוא מבקר חורף לא סדיר, המופיע בעיקר בחורפים קרים בצפון וברמות הגבוהות.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
נסעו לאורך שטחי עשב לחים עם משוכות עוזרר ותיקות – האכטרהוק, טוונטה, דרום לימבורג או החלדרסה פורט – בנובמבר או בדצמבר והקשיבו לפטפוט. הלהקות זהירות: הישארו ברכב וסרקו את המשוכה. כשהכפור מתחיל הן עוברות למטעים עם תפוחים נשורים, ושם הן יושבות בשקט במרחק עשרה מטרים – הזדמנות לבחון את הגב הערמוני ואת העכוז האפור.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), כי האוכלוסייה העולמית גדולה, אך המגמה האירופית יורדת ותחום התפוצה נסוג מזרחה. בשוליים המערביים של התפוצה אבדו רוב המקננים בתוך שני עשורים ללא הסבר ברור; אובדן שטחי עשב לחים, מיעוט תולעי אדמה ושינויים בחורפים מוזכרים כולם. מספרי החורפים משתנים מאוד משנה לשנה, ותלויים מעל הכול ביבול פירות היער בצפון.
שם מדעי
Turdus pilaris | Linnaeus, 1758
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Turdus. Turdus היא המילה הלטינית הרגילה ל'קיכלי'. pilaris היא מילה לטינית שנייה ל'קיכלי', כך שהשם המדעי אומר אותו דבר פעמיים. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.




