כחל מצוי (Coracias garrulus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

rak-rak או krek-krek קשה ודמוי עורב, דומה לקריאת העורבני אך עמוק ויבש יותר, בדרך כלל מעמוד או בתעופה. בחיזור מלווה סדרת טרטורים מואצת צלילה תלולה ומתהפכת מצד לצד, הפעולה שאליה מתייחס השם האנגלי של המין ('מתגלגל').

האזנה: קריאהXC1053510

הקלטה: Esperanza Poveda — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בערך בגודל קאק, עם ראש גדול, מקור שחור וישר עם קצה מעוקל מעט וכנפיים רחבות וארוכות למדי. הראש, הצוואר והגחון בגוון טורקיז עד תכלת, הגב העליון קינמון חם, השת סגול-כחול והאברות כחולות-שחורות, ובתעופה נוצר ניגוד חד. התעופה כבדה ומנפנפת, בהקשות כנף חזקות ומדודות; הצעירים עמומים, אפורים וחומים יותר וחסרים את הכחול העז.

מינים דומים

מיני הבלבול הם העורבני, יונה בתעופה והשרקרק המצוי. העורבני חום-ורדרד עם שת לבן, זנב שחור וכנפיים מעוגלות הנושאות משטח קטן מפוספס בכחול, והוא עף בנפנופים לא סדירים; יונה מעל הראש קטנת ראש, חדת כנף ואפורה באופן אחיד. הכחל המצוי, לעומתם, כחול עם גב חום וקצות כנף כחולים-שחורים, ויושב ללא תנועה על נקודת תצפית זמן רב בהרבה. השרקרק המצוי, שעשוי גם הוא להיראות כחלחל ממרחק, צר בהרבה, עם מקור מעוקל כלפי מטה ונוצות זנב מוארכות ומחודדות.

בית גידול

שטח חם, פתוח וחצי פתוח עם נקודות תצפית: דהסה ושטחי עשב אחרים עם עצים דלילים, ערבה ושטחי עשב יבשים, שטחי עיבוד נרחבים, שדרות עצים ועצי משוכה לאורך שדות, ושולי יער פתוח. הוא ניזון בצניחה מענף, מעמוד או מתיל על חיפושיות גדולות, חגבים ולטאות בקרקע חשופה או נמוכת צמחייה; עצים חלולים ישנים בתוך שטח כזה או בסמוך לו מספקים את חלל הקינון.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן בדרום ובמזרח אירופה, בצפון-מערב אפריקה, באנטוליה ובמזרח התיכון, מזרחה עד דרום-מערב סיביר, עם מעוזים בחצי האי האיברי, בבלקן, במישור הפנוני ובאזור הבלטי. בחצי האי האיברי נותרו מרכזים חשובים אך מקוטעים מאוד באקסטרמדורה, בלה מנצ'ה, בערבות לרידה, בבחו אראגון, במורסיה ובקמפיניה האנדלוסית; באקסטרמדורה ירד מספר המשבצות המאוכלסות מכ-180 ב-1990 ל-36 ב-2019. הוא נעלם כמקנן מדרום סקנדינביה ומצפון מרכז אירופה. בצפון-מערב אירופה, כולל האיים הבריטיים, הוא נודד תועה נדיר, בעיקר בסוף האביב ובתחילת הקיץ, ולעתים פרטים שוהים במקום ימים אחדים. הוא חורף בסוואנות של אפריקה הדרומית.

קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

נסיעה איטית בדרכים חקלאיות שקטות בחצי האי האיברי, במישור הפנוני או באזור הבלטי בין מאי ליולי, מוקדם או מאוחר ביום, וסריקת תילים, עמודי גדר ועצים ישנים בודדים, שעליהם יושבות הציפורים נמוך על נקודות תצפית. הציפור מאותרת לפי צורתה החסונה, הזקופה וגדולת הראש ולא לפי הצבע, כי על רקע השמיים היא נראית פשוט כהה. במקומות שבהם הוצבו תיבות קינון על מבני משק ועל עמודים, כמו בקמפיניה של אקסטרמדורה או בבחו אראגון, הציפורים מתרכזות סביבן וקל בהרבה למצוא אותן.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש): ב-2005 סווג כקרוב לסיכון וב-2015 הוחזר לקטגוריה ללא חשש, אך הוא נעלם מחלק גדול מצפון ומרכז אירופה. הגורמים המכריעים הם אובדן עצים חלולים ישנים, קוטלי חרקים המסלקים חיפושיות וחגבים גדולים, הגדלת שדות וציד לאורך נתיבי הנדידה. שילוב של תיבות קינון עם שטחי עשב ועיבוד בממשק אקסטנסיבי הוכח כיעיל.

שם מדעי

Coracias garrulus | Linnaeus, 1758

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Coracias. Coracias מהיוונית העתיקה korakias, מ-korax 'עורב'; היוונים השתמשו בו לעוף ממשפחת העורביים, ככל הנראה הזג אדום-המקור. garrulus בלטינית 'פטפטן, רעשני', מ-garrire 'לפטפט', על שם הקריאה הצורמנית. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.