שרקרק גמדי (Merops cyanophrys) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

tree-tree-tree או tit-tit-tit יבש, גבוה ומתגלגל, דק וחד יותר מה-prruip המלא של השרקרק המצוי, ולרוב אינו נישא למרחק. נשמע כל השנה; בני זוג עונים זה לזה מענפים סמוכים, וציפור מבוהלת מחברת את הצלילים לטרטור מהיר.

האזנה: קריאהXC713215

הקלטה: Guy Kirwan — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

קטן ודק, עם מקור שחור דק ומעוקל מעט, כנפיים מחודדות ושתי נוצות זנב מרכזיות דקות כמחט הבולטות כשני סנטימטרים; האורך שצוין כולל אותן. הנוצות ירוקות-עשב ברובן, עם גוון נחושתי על הכנפיים והזנב. המצח ופס הגבה תכולים, הסנטר והגרון כחולים, וסהר שחור צר חוצה את החזה העליון. פס עין שחור דק מפריד בין הכחול לירוק; הקשתית אדומה והרגליים אפורות-כהות. הצעירים עמומים יותר, חסרים את נוצות הזנב המוארכות ואין להם פס חזה שחור.

מינים דומים

השרקרק הירוק מקנן באותם ואדיות והוא מקור הבלבול הממשי היחיד: הוא ארוך בכמחצית, גרונו אדמוני מתחת לסנטר צהוב, יש לו כתם לחי כחול-ירוק, ונוצות הזנב המוארכות שלו באורך שישה עד שמונה סנטימטרים. השרקרק המצוי גדול עוד יותר, בצבעי ערמון וזהב. הגודל מכריע, וכך גם ההתנהגות: מין זה צד ממוצב נמוך כמו חטפית גדולה, ואינו חג גבוה בלהקות קוראות.

בית גידול

עמקי מדבר וחצי-מדבר חמים ופתוחים עם שיטים ואשלים פזורים, ומעבר להם מטעי תמרים, שדות מושקים, נטיעות קיבוצים ושולי בריכות דגים ובריכות שפכים. הוא נמנע ממדבר חשוף נטול צמחייה. מנהרת הקן נחפרת בדופן חולית נמוכה, בשפת ערוץ או פשוט בחול שטוח, לרוב בודדת או בקבוצות רופפות של זוגות ספורים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

ציפור של חצי האי ערב וסיני, שבתחום מדריך זה מחזיקה בערבה, בנגב, בחופי ים המלח ובסביבת אילת, ומעבר לגבול בוואדי ערבה, בעקבה ובוואדיות הדרומיים. המין מתפשט צפונה בעזרת השקיה ובנייה. מאז 2021 הוא מוכר כמין נפרד, מובחן מהשרקרקים הירוקים של אפריקה ואסיה. מחוץ ללבנט אינו מופיע בשום מקום בתחום המפה.

יציב
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בוקר אחד בערבה מניב אותו כמעט תמיד: עברו לאורך שולי השדות ובריכות הדגים בנאות סמדר, ביטבתה או בלוטן ובדקו גדרות תיל, ענפים יבשים וצינורות השקיה. בחורף הציפורים יושבות בשמש עד שעות הבוקר המאוחרות; בקיץ השעה הראשונה והאחרונה של האור הן הטובות ביותר.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ומספרו עולה. חקלאות מושקית, גינות ומאגרי מים הכניסו חרקים ומוצבים למדבר שלא היו בו קודם, והמין התקדם בעקבות זאת בהתמדה צפונה. הנזק נגרם מיישור ומילוי של הדפנות החוליות הנמוכות שבהן הוא חופר, ומשימוש בקוטלי חרקים בשדות המושקים.

שם מדעי

Merops cyanophrys | (Cabanis & Heine, 1860)

Cabanis & Heine תיאר את המין ב־1860 בשם Philothrus cyanophrys; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Merops הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Merops ביוונית, ופירושו 'אוכל דבורים'. cyanophrys ביוונית, מ-kuanos 'כחול כהה' ו-ophrus 'גבה', על שם הפס הכחול מעל העין. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אל-קונפודה, ערב הסעודית.