חרמשון גדול (Numenius arquata) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

הקריאה היא cur-lew מתלונן הנשמע למרחק רב. בשטחי הקינון מבצע הזכר תעופת שיר עם סלסול מבעבע ומתגבר העובר לגלגול ארוך.

האזנה: שירהXC466469

הקלטה: Pascal Christe — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

חופמאי גדול, מגושם עד דק, עם נוצות מפוספסות חום באופן אחיד ומקור ארוך מאוד ומעוקל בהדרגה – ארוך יותר בבירור אצל הנקבות מאשר אצל הזכרים. בתעופה בולטים הטריז הלבן העולה במעלה הגב ומשקי הכנף האיטיים.

מינים דומים

החרמשון הקטן: קטן יותר, עם מקור קצר יותר ומכופף בחדות רבה יותר, פסי כיפה בהירים ברורים התחומים בפסי כיפה צדדיים כהים, וקריאה שונה לגמרי (ti-ti-ti-ti-ti-ti-ti מהיר ואחיד). ללימוזה חומת-הבטן מקור מעט מורם כלפי מעלה ומבנה קומפקטי יותר.

השוואת חופיות, חרטומיות ומינים קרובים: מקור, רגליים, פס כנף ושת

בית גידול

מקנן בביצות כבול מוגבהות, בשטחי אברש רטובים, בשקעי דיונות לחים ובאחו לח עשיר בצמחים עם מפלס מי תהום גבוה. מחוץ לעונת הקינון במישורי גאות, במשטחי בוץ ובביצות מלח, ונח במקומות מנוחה בשעת גאות.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן ממערב אירופה עד סיביר. לחוף הדרומי של הים הצפוני יש חשיבות בין-לאומית בעיקר כאזור חריפה: ים הוואדן והדלתה הדרום-מערבית מחזיקים בחורף מספרים גדולים של עופות מסקנדינביה וממזרח אירופה. הוא גם מבקר חורף קבוע בחצי האי האיברי, לאורך שפכי הנהרות והביצות החופיות של האוקיינוס האטלנטי.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

לתעופת השיר: מרץ ואפריל סביב הזריחה מעל אחו לח וביצת כבול. למספרים: ים הוואדן בגאות עולה, כשהעופות נדחקים למקום מנוחה – שעתיים לפני שיא הגאות בנקודת תצפית טובה הן הזמן המתאים.

מצב שימור

קרוב לסיכון ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע), ובצפון-מערב אירופה עוף אחו בירידה חדה. כיסוח מוקדם ותכוף יותר, ניקוז, הגדלת חלקות ולחץ טריפה גבוה גורמים לכך שמעט מדי אפרוחים מגיעים לפריחה; השימור מתמקד בדחיית מועדי הכיסוח ובהעלאת מפלס המים.

שם מדעי

Numenius arquata | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Scolopax arquata; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Numenius הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Numenius ביוונית, מ-neos 'חדש' ו-mēnē 'ירח', על שם המקור המזכיר ירח חרמשי; noumēnios הוא שם של עוף אצל הסיכיוס. arquata הוא השם הלטיני של ימי הביניים לעוף זה, מ-arcuatus 'דמוי קשת', גם כאן על שם המקור המעוקל. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.