כל המינים › ציפורי שיר › סתריים › סתרי מצוי
סתרי מצויסִתְרִי מָצוּי | Prunella modularis
Heggenmus | Dunnock | Acentor común | Heckenbraunelle | Accenteur mouchet
בצפון-מערב אירופה הסתרי המצוי הוא ציפור גינה: צורה אפורה-חומה הנעה בדשדוש לאורך תחתית המשוכה ומתחת למתקן ההאכלה, תמיד במרחק קפיצה אחת ממחסה. בחצי האי האיברי זו ציפור שונה לגמרי: תושבת ביישנית של יער לח ושל רכסי ההרים בצפון, היורדת בחורף ומתפזרת כמעט על פני כל חצי האי. בבדיקה מקרוב אין כאן דרור כלל — ראש אפור-צפחה, מקור דק ומחודד של אוכל חרקים ועין כתומה-אדומה. ומי שיושב בשקט חצי שעה במרץ רואה התנהגות שאין לה מקבילה אצל ציפורי גינה אחרות בצפון-מערב אירופה: לא זוג ליד קן, אלא שלוש ציפורים הרודפות זו אחר זו בין השיחים.
קול
השיר הוא משפט קצר, מהיר וצווחני מעט של שתיים עד שלוש שניות, שטוח בגובהו וללא התחלה או סוף ברורים, הדומה לגלגל חורק המסתובב אי-שם במשוכה, והוא חוזר מעמוד גדר, מראש משוכה, ממרזב או מענף חשוף. נשמע מינואר עד יולי, ובמזג אוויר מתון גם בדצמבר. הקריאה היא tseeh דקה, חודרת ושטוחה למדי, העוברת דרך המשוכה בלי שהציפור תיראה; ציפורים מופרעות מוסיפות סדרה מהירה של צלילים גבוהים וסלסול דק.
הקלטה: Raoul Kima — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto
זיהוי
בגודל דרור הבית אך דק יותר במידה ניכרת, עם ראש קטן יותר, זנב ארוך יותר ומראה שקט וקומפקטי יותר. המקור מכריע: דק, ישר, מחודד ושחרחר, מותאם לליקוט חרקים מהמצע, בעוד שלכל דרור יש חרוט קצר ועבה בצבע קרן. הראש, הגרון והחזה אפורים-צפחה, הכיפה מפוספסת בחום ומכסות האוזן חומות, כך שהאפור נמשך כפס רחב מהמקור מעל העין ומטה לרוחב החזה. הגב והכנפיים חומים-חמים עם פסים שחורים כבדים, הצדדים מפוספסים בחלוד, הבטן לבנבנה. הרגליים כתומות-חומות ועין הבוגר אדומה-חומה חמה עד כתומה-אדומה, בוהקת מקרוב. אי אפשר להבחין בין הזוויגים בשטח; הזכרים בממוצע אפורים ומנוגדים מעט יותר, אך החפיפה מלאה. לצעירים אין אפור כלל, הם חומים לגמרי עם חזה מפוספס דק ועין כהה. על הקרקע הציפור זוחלת ומדשדשת בגב כפוף מעט, ומדי כמה שניות עובר בכנף ובזנב ניעור קצר.
מינים דומים
דרור הבית הוא הבלבול הקלאסי והסיבה לשם הישן דרור משוכות. יש לבדוק את המקור: חרוט קצר ועבה לפיצוח זרעים אצל כל דרור, חוד כהה ודק אצל הסתרי המצוי. מעבר לכך לזכר דרור הבית סינר שחור וכיפה אפורה עם צדדים ערמוניים, לנקבה ראש חולי אחיד עם פס גבה בהיר — לאף אחד מהם אין גרון וחזה אפורים-צפחה ללא סימנים. לדרור ההרים כיפה ערמונית וכתם שחור על לחי לבנה. הגדרון קטן בהרבה, חלוד ומפוספס לרוחב בדקות, ומזקיף את זנבו. בתוך המשפחה, סתרי הצוקים גדול בשליש וחסון בהרבה, עם גרון לבן מנוקד בשחור דק, פסי צד ערמוניים רחבים, שורות של קצות נוצות לבנים על הכנף ובסיס מקור צהוב. לסתרי הסיבירי פס גבה רחב בצבע אוכרה מעל לחי שחרחרה וצד תחתון חולי-חם; לסתרי הממושקף פס גבה רחב בצבע שמנת בראש כהה. שלושתם נדירים עד נעדרים כאן, אך כדאי לדעת למה לשים לב ברגע שעולים להרים.
בית גידול
כל צמחייה נמוכה וצפופה שאפשר ללכת מתחתיה: גינות עם שיחים, משוכות, סוללות משוכה, סבכי פטל, מטעי מחטניים צעירים, כריתות עם צמיחה מחודשת, פינות פרועות בפארקים, שיחי דיונות ותת-היער של יער רחב-עלים ומעורב. החשוב הוא השילוב של כיסוי בגובה הברך עם קרקע חשופה ותחוחה מתחתיו; משוכה גזומה מעל מדשאה כסוחה אינה מציעה דבר, פינה פרועה עם מצע עלים מציעה הכול. בהרים עד אזור השיחים הננסיים והערער, ובדרום אירופה בעיקר ברתמה וביער הררי לח.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מהאיים הבריטיים וצפון חצי האי האיברי עמוק לתוך מזרח אירופה, צפונה עד לפלנד ודרומה עד הרי חצי האי האיברי, חצי האי האפניני, הבלקן ואנטוליה; בקווקז ובצפון הרמה האיראנית יש תת-מינים משלהם. בצפון-מערב אירופה, כולל האיים הבריטיים, הוא מהציפורים המקננות הנפוצות ביותר בגינות, בפארקים, בדיונות ובסוללות משוכה, ונוכח כל השנה. סביב הים התיכון, כמו בחצי האי האיברי, הוא מקנן בעיקר בהרים — הרכס הקנטברי, הפירנאים, המערכת האיברית וכמה סיירות דרומיות כמו קסורלה וסיירה נבדה — תמיד בקשר ליער לח ולשטחי הרים. ציפורים מצפון וממזרח התפוצה נודדות וחורפות במערב ובדרום אירופה; בהתאם לכך אוקטובר מביא עוברים וחורפים מסקנדינביה ומהים הבלטי, ובחורף אפשר למצוא את המין כמעט בכל אזור המפה, הרבה מתחת לאזורי הקינון ומדרום להם, בשיחים, ביער גדות ובמטעי זיתים.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
בשיטת ההזדווגות אפשר לצפות מכיסא במרץ או באפריל. שבו במקום שבו משוכה פוגשת כתם קרקע חשופה וספרו את הציפורים: לעתים קרובות מאוד הן שלוש. מה שבא אחר כך הוא מרדף — שני זכרים הרודפים זה אחר זה נמוך בין השיחים, והדומיננטי אינו מניח לנקבה לצאת משדה ראייתו, משום שחלקו באבהות תלוי בשמירה זו. שימו לב במיוחד לנפנוף כנפיים: ציפור נוחתת על ענף נמוך ומנערת כנף אחת או שתיים במהירות מעלה ומטה, לעתים עם זנב מורם, בין פרצי שיר. ההזדווגות עצמה נמשכת פחות משנייה, וקודמת לה פעולה שקל להחמיץ: הנקבה רובצת בכנפיים רועדות, והזכר מנקר קצרות מתחת לזנבה לפני שהוא עולה עליה. הדבר חוזר עשרות פעמים ביום. ובמאי בדקו את הקנים: הסתרי המצוי הוא המארח הנפוץ ביותר של הקוקייה האירופית בצפון-מערב אירופה, ובניגוד לרוב המארחים הוא מקבל ביצה שאינה דומה כלל לתטולה שלו בצבע תכלת ללא סימנים — ועדיין, ברוב המקרים, הוא דוגר עליה עד הבקיעה.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש); האוכלוסייה האירופית גדולה ויציבה עד גדלה מעט. כפור ממושך עם כיסוי שלג הורג ציפורים במקומות מסוימים, אך ההתאוששות מהירה. הדאגה הממשית היחידה היא פינוי שכבת השיחים: במקום שבו משוכות, סוללות משוכה, שולי פטל ופינות גינה פרועות מפנים מקומם לגדרות, מדשאות ושטחים ירוקים כסוחים, הסתרי המצוי נעלם עמם.
שם מדעי
Prunella modularis | (Linnaeus, 1758)
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Motacilla modularis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Prunella הוגדר ב־1816 על ידי Vieillot. Prunella מהגרמנית Braunelle, שמו של הסתרי המצוי, צורת הקטנה של braun 'חום'. modularis בלטינית 'שר', מ-modulari 'לשיר במנגינה'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.




