כל המינים › חופמאים, שחפים ושחפיות › שדמיות ורצי מדבר › שדמית אדומת-כנף
שדמית אדומת-כנףשַׂדְמִית אֲדוּמַּת-כָּנָף | Glareola pratincola
Vorkstaartplevier | Collared Pratincole | Canastera común | Rotflügel-Brachschwalbe | Glaréole à collier
חופמאי הצד כשחפית ונח כחופמי. מעל משטחים מליחים, שדות אורז ושולי אגמים מתייבשים היא לוכדת חרקים בתעופה, על כנפיים ארוכות ומחודדות וזנב מפוצל עמוק, ואז נוחתת על בוץ קשה ונעשית כמעט בלתי אפשרית לאיתור מחדש.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
קוראת הרבה, ובדרך כלל נשמעת לפני שהיא נראית. הקריאה היא kik-kik-kirrik חד ומקרקש, הקרוב ביותר לשחפית; מעל מושבה מקיימים העופות החגים kyerrr נמשך. בדמדומים, כשהלהקה מתפזרת מעל השטח שמסביב, הצליל נישא כמה מאות מטרים.
הקלטה: Julien Birard — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
חומה-זיתית אחידה מלמעלה ללא דגם, לבנה מלמטה, עם גוון צהבהב-חום חם לרוחב החזה. הגרון שמנתי ותחום בבירור בגבול שחור דק; המקור שחור עם בסיס אדום וטבעת העין לבנה. הרגליים קצרות ושחורות. במנוחה מגיעות נוצות הזנב המוארכות עד קצות הכנפיים או מעט מעבר להן. בתעופה בולטת השת הלבנה על רקע הזנב השחור, וכיסויי הכנף התחתונים ערמוניים, עם שוליים אחוריים לבנים וצרים לאורך האברות המשניות.
מינים דומים
הכול תלוי בתצפיות בתעופה. כיסויי הכנף התחתונים ערמוניים; אצל השדמית שחורת-הכנף (Glareola nordmanni) הם שחורים. לאורך השוליים האחוריים של האברות המשניות עובר קו לבן דק אך נקי, שחסר הן לשדמית שחורת-הכנף והן לשדמית המזרחית (Glareola maldivarum). אף אחת מהנקודות האלה אינה ניתנת להכרעה אצל עוף יושב. מה שהעוף היושב כן מספק הוא אורך הזנב: אצל השדמית אדומת-הכנף הנוצות המוארכות מגיעות לקצות הכנפיים, אצל שתי האחרות הן קצרות מהן.
בית גידול
משטחים מליחים וחשופים עם צמחייה נמוכה או ללא צמחייה, חופי אגמים מתייבשים, מלחות והסוללות שבין שדות האורז. מקננת במושבות פזורות על קרקע פתוחה, לעתים קרובות על בוץ יבש, קרום מלח או פינת בור ליד מים. ניזונה בתעופה מעל שטחי עשב, שדות אורז וביצות מלח, קילומטרים מהמושבה, ופעילה ביותר באור הראשון ובדמדומים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקננת סביב הים התיכון ובצפון אפריקה, מזרחה עד מרכז אסיה, והעופות האירופיים חורפים בסאהל. בחצי האי האיברי המעוזות העיקריים הם ביצות הגואדלקיביר, עם הבראסו דל אסטה ושדות האורז של איסלה מאיור, ודלתת האברו; מושבות קטנות יותר נמצאות בלה חנדה, בלגונת פואנטה דה פיידרה, באל אונדו ובמלחות סנטה פולה, ובשדות האורז של וגאס אלטס דל גואדיאנה באסטרמדורה. העופות מגיעים לשם במרץ ובאפריל ועוזבים בין סוף יולי לספטמבר. מעוזות נוספים נמצאים לאורך צפון הים התיכון, מהקמארג ועד אנטוליה.
- קינון (קיץ)
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
סוף יוני, שעה לפני השקיעה, בבראסו דל אסטה או באיסלה מאיור הוא הצירוף הבטוח ביותר: העופות עוזבים את אתר הלינה וצדים נמוך מעל שדות האורז. עמדו בשולי שדה אורז כך שהם יחצו בין הצופה לבין השמש, והמתינו למעברים נמוכים במקום להתקרב לעוף יושב. צילום חד אחד של הכנף התחתונה הפתוחה מלמטה, עם אברות ראשוניות חדות, מכריע: ערמוני מול שחור, והשוליים האחוריים הלבנים, שווים יותר מחצי יום של צפייה בעוף על הקרקע.
מצב שימור
אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך המספרים באירופה יורדים. הלחצים הם אובדן ביצות עונתיות ומשטחים מליחים, עיבוד וכיסוח של שדות אורז בעונת הקינון, רמיסת קינים בידי בעלי חיים ושימוש בקוטלי חרקים, המסלק את החרקים המעופפים שבהם המין תלוי לחלוטין.
שם מדעי
Glareola pratincola | (Linnaeus, 1766)
Linnaeus תיאר את המין ב־1766 בשם Hirundo pratincola; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Glareola הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Glareola היא צורת הקטנה לטינית של glarea 'חצץ', על שם הקרקע החשופה והחצצית שבה מקננות השדמיות. pratincola פירושו 'שוכן אחו', מן הלטינית pratum 'אחו' ו-incola 'תושב'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אוסטריה.



