עורב חום-עורף (Corvus ruficollis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

הסימן השימושי ביותר ממרחק. הקריאה היא aaargh או kraaah ממושכת, אנפופית וגבוהה למדי, עם עלייה מתלוננת בסופה, ולרוב היא חוזרת פעמיים או שלוש מעמוד או בתעופה. כן נשמעים טרטור יבש, kok קצר ונובח ליד הקן, ורטינה רכה בין בני הזוג. מי שמכיר את ה-pruk העמוק של העורב השחור מבחין בהבדל מיד: קולו של העורב חום-העורף דק יותר, גבוה יותר ומהדהד הרבה פחות.

האזנה: קריאהXC1141615

הקלטה: Mischa Keijmel — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

עורב צר-גוף וארוך-כנף, באורך 50 עד 56 cm, קטן וקל מהעורב השחור ודק ממנו בהרבה בצללית. הנוצות שחורות עם ברק סגול, אך על הראש, הצוואר והחזה העליון גוון חום-ברונזה חם, הבולט באור שמש מלא ובנוצות קיץ שחוקות ונעלם כמעט לגמרי אצל ציפור שהחליפה נוצות זה עתה ועומדת בצל — אין להסתמך עליו לבדו. המקור ארוך ודק למדי, וקו המקור העליון ישר עד שהוא מתעקל ממש לפני הקצה. נוצות הגרון קצרות וחלקות, ללא ה"זקן" הפרוע של העורב השחור. בתעופה נראות כנף צרה וארוכה וזנב בצורת טריז, אך מחודד הרבה פחות. הזוויגים דומים; הצעירים עמומים יותר וכמעט ללא הגוון החום.

מינים דומים

המין הרלוונטי הוא העורב השחור, ובמגרב ובלבנט שני המינים חולקים את אותו שטח. שלושה סימנים מכריעים. המקור: אצל העורב השחור כבד וגבוה, עם קו עליון מקומר מאוד ומברשת עבה של זיפי נחיריים; אצל העורב חום-העורף ארוך יותר, דק יותר וישר כמעט עד הקצה. הצוואר: העורב השחור שחור כולו עם ברק כחול-סגול ונושא "זקן" גרון פרוע וזקוף, ואילו לעורב חום-העורף גרון חלק וגוון חום-ברונזה על הראש והצוואר. והקול: העורב השחור משמיע קריאה עמוקה ומלאה, והעורב חום-העורף משמיע aaargh גבוה יותר, ממושך ואנפופי, המזכיר שחף גדול יותר מעורב. במזרח התיכון נוסף גם העורב קצר-הזנב: הוא קצר יותר, רחב-כנף יותר, וזנבו בולט בקושי מעבר לקצות הכנפיים, בעוד שלעורב חום-העורף זנב ארוך הבולט הרבה מאחור.

בית גידול

מדבר וחצי-מדבר על כל צורותיהם: מישורי חצץ וחמאדה, מדבר חולי עם שיטים מפוזרות, ואדיות, מלחות וג'בלים סלעיים. בכל מקום שיש בו בני אדם הוא מתיישב לצדם: נאות מדבר ומטעי תמרים, שדות מושקים בשולי המדבר, מזבלות, בתי מטבחיים, שווקי גמלים, תחנות דרכים ושולי כבישים ראשיים, שם הוא ניזון מחיות דרוסות. אוכל-כול ואוכל נבלות. הקן נבנה על שיטה או דקל תמר, על מדף סלע, וכיום באותה מידה גם על עמוד חשמל.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

בתחום מדריך זה, כל חגורת המדבר: המגרב מדרום לאטלס, כולל עמק הדרעה, מרזוגה ומערב סהרה, מזרחה דרך כל הסהרה עד עמק הנילוס וסיני, והלאה אל הנגב, הערבה, אגן ים המלח והמדבר שמעבר לפטרה. צפונה הוא נעצר באטלס וברצועת החוף של הים התיכון, שם העורב השחור תופס את מקומו. מחוץ לאזור זה התפוצה נמשכת לחצי האי ערב, לרמה האיראנית ולמרכז אסיה. אינו נודד, אך משוטט למרחקים בחיפוש אחר מזון ומים; בלבנט מתקבצות מחוץ לעונת הקינון להקות של עשרות ציפורים באתרי לינה.

יציב
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

המבוא הקל ביותר הוא מדרום לאטלס: הדרך למרזוגה, דרך טגדילט ליד בומאלן דאדס, או כל מזבלה בשולי המדבר, שבהן יש ציפורים המאפשרות התקרבות. בערבה ובסביבות אילת חפשו אותו, לעתים קרובות באותה מזבלה עם עורבים קצרי-זנב — המקום המתאים לראות את שני המינים זה לצד זה. צפו בשעה הראשונה או האחרונה של האור, כשהשמש הנמוכה מבליטה את הגוון החום על הצוואר והחזה; באמצע היום כל עורבי על פני המדבר נראה פשוט שחור.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ומצוי במספרים גדולים בכל תחום תפוצתו. המין מרוויח בבירור מנוכחות האדם: השקיה, מטמנות פסולת, חיות דרוסות ובעלי חיים של משק בשולי המדבר הגדילו מאוד את זמינות המזון והמים, והוא מתפשט באזורים רבים. בלבנט קושרה העלייה בטריפת ביצים וגוזלים של ציפורי מדבר נדירות ושל צבים צעירים. רדיפה מתרחשת באופן מקומי, ופיתיונות מורעלים המונחים לבעלי חיים אחרים פוגעים גם בו.

שם מדעי

Corvus ruficollis | Lesson, 1831

Lesson תיאר את המין ב־1831 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Corvus הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Corvus היא המילה הלטינית ל'עורב'. ruficollis בלטינית 'אדום-צוואר', מ-rufus 'חום-אדמדם' ו-collum 'צוואר'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־כף ורדה.