גיבתון שחור-ראש (Emberiza melanocephala) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

השיר נפתח בכמה צלילים צורמים ומהססים ומתפתח למשפט רם ועשיר המאיץ ומסתיים בסלסול עולה: tsri-tsri-cheree-cheree-churoo-ree. הזכר שר ממאי עד יולי מעמדה גבוהה ופתוחה — תיל, צפצפה, עמוד טלגרף — וממשיך בכך פרקי זמן ארוכים. קריאות: chup קשה ומקיש וtsrit מתגלגל בתעופה.

האזנה: שירהXC1142807

הקלטה: Pascal Christe — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

גדול וארוך זנב, עם מקור כבד. לזכר בקיץ ברדס שחור המגיע עד מתחת לעין, גב עליון ושת חלודים וצד תחתון צהוב-לימון כולו וללא פסים. בסתיו השחור מכוסה בשוליים חומים. הנקבה ציפור חומה-חולית בהירה עם פסים חלשים בראש, מכסות זנב תחתונות צהבהבות ובדרך כלל מעט צהוב בבטן. לאף אחד מהזוויגים אין לבן בזנב — בתחום המדריך תכונה המשותפת רק לגיבתון העפרוני.

מינים דומים

הזכר קל לזיהוי; הנקבה היא הבעיה. יש להסתמך על הצירוף: גדולה, בהירה, כמעט ללא פסים, עם מכסות זנב תחתונות צהבהבות וללא לבן בזנב. הגיבתון העפרוני חסון וכבד יותר, חום-אפרפר אחיד, מפוספס בבירור בחזה וללא שום צהוב. נקבות הגיבתון הצהוב והגיבתון גנים קטנות יותר ותמיד מראות לבן בנוצות הזנב החיצוניות, ולגיבתון גנים גם טבעת עין צהובה. נקבת הגיבתון חום-הראש, המקנן מזרחה יותר, כמעט אינה ניתנת להבחנה; בתחום המפה הגאוגרפיה עושה את רוב העבודה.

בית גידול

שטחים חקלאיים פתוחים וחמים עם עצים ושיחים מפוזרים: שדות דגנים עם משוכות, מטעי זיתים ושקדים, כרמים, מטעי פרי ושטחים מוזנחים, לעתים קרובות ממש ליד כפרים. גם מדרונות יבשים עם סבך קוצני. הוא זקוק לעמדות שיר גבוהות ולשיחים נמוכים וצפופים לקן.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן לאורך החוף המערבי של הים האדריאטי, דרך הבלקן עד אנטוליה, הקווקז, קפריסין והלבנט, ומזרחה אל מעבר לתחום המפה עד הרמה האיראנית. זהו נודד למרחקים ארוכים בכיוון לא שכיח: לא לאפריקה אלא למערב תת-היבשת ההודית. הוא מגיע מאוחר, במאי, ועוזב שוב כבר באוגוסט. בצפון-מערב אירופה הוא נודד תועה נדיר, בעיקר בסוף האביב.

קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

ביוני כמעט אין צורך לחפש בבלקן או באנטוליה: יש לנסוע לאורך שטחים חקלאיים עם עצים מפוזרים ולבדוק את התילים ואת צמרות העצים. הזכר שר בגלוי ונשאר במקומו. הנקבות נמצאות בדרך כלל נמוך בסבך, ואז הזנב מכריע — גיבתון גדול ובהיר ללא לבן בזנב הוא כאן כמעט תמיד מין זה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך האוכלוסייה האירופית אינה יציבה: בבלקן היא ירדה במקומות מסוימים עם נטישת מטעים קטנים והתפשטות השימוש בחומרי הדברה. באזורי החורף בתת-היבשת ההודית הוא נחשב למזיק לדגנים ומודבר, והדבר משפיע על המספרים.

שם מדעי

Emberiza melanocephala | Scopoli, 1769

Scopoli תיאר את המין ב־1769 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Emberiza הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Emberiza מהגרמנית העתיקה Embritz, שם לגבתון. melanocephala ביוונית עתיקה, מ-melas, 'שחור', ו-kephale, 'ראש'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־קרניולה, סלובניה.