איביס קדוש (Threskiornis aethiopicus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

שותק ברובו. במושבה ובלינה הוא משמיע kwaar צרוד ונושף וקרקור עמום; ציפורים אוכלות כמעט אינן משמיעות קול מלבד רחש כנפיהן. גוזלים משמיעים צפצוף דק מתמשך הנשמע מרחוק כרחש מעל המושבה.

האזנה: קריאהXC1173576

הקלטה: African Bioacoustics Community — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בערך בגודל כפן, לבן, עם ראש וצוואר שחורים לחלוטין ללא נוצות, בניגוד חד, ומקור שחור ארוך, עבה ומעוקל כלפי מטה. נוצות קישוט שחורות, רפויות ודקות כשיער מונחות לאורך הכנף המקופלת ונופלות כנוצה כהה מעל קצה הזנב. בתעופה נראים שוליים שחורים צרים לאורך השוליים האחוריים של הכנף וקצות האברות הראשוניות שחורים; הוא עף בצוואר וברגליים מתוחים, תוך החלפה בין משקים מהירים לגלישות, לעתים קרובות בשורה. לצעירים צוואר מנוצה מנומר באפור-חום, אין להם נוצות קישוט, והם נראים מנוגדים הרבה פחות.

מינים דומים

הכפן גם הוא גדול ולבן, אך ראשו לבן ומנוצה ומקורו ישר עם קצה דמוי כף, ובתעופה הוא לבן לגמרי. הלבנית הגדולה דקה יותר, מקורה ישר ומחודד, והיא עפה בצוואר מכונס ולא מתוח. החסידה הלבנה גדולה במידה ניכרת, עם מקור ורגליים אדומים ושדה כנף שחור רחב במקום קצות כנף שחורים בלבד. התכונה המכרעת נשארת השילוב של ראש שחור חשוף עם מקור כבד ומעוקל; אין ציפור לבנה גדולה אחרת באירופה המראה אותו.

בית גידול

ביצות רדודות בחוף ובפנים הארץ, אחו לח, שטחים חקלאיים מוצפים ושדות אורז, ושטחי בוץ בשפכי נהרות; סביב מפרץ ביסקאיה גם מזבלות וסביבת בריכות דגים ומושבות שחפים ושחפיות. הוא ניזון בהליכה על צמחייה נמוכה ופתוחה ובמים רדודים, ותפריטו רחב: סרטני נהרות, חרקים, תולעים, פסולת, ובמושבות גם ביצים וגוזלים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

המין מקנן באופן טבעי ברחבי אפריקה מדרום לסהרה, ומעבר לכך אוכלוסייה קטנה בביצות מסופוטמיה; בעמק הנילוס, שבו זכה להערצה בעת העתיקה, הוא נעלם בערך באמצע המאה התשע-עשרה. נוכחותו באירופה מקורה בציפורים שברחו מגני ציפורים: משנות ה-70 הן התיישבו בחוף מפרץ ביסקאיה, עם שיא של כמה אלפי ציפורים, ומ-1989 בשדות האורז של פיימונטה ולומברדיה. דילול הפחית את הסך במפרץ ביסקאיה לכמה מאות, ואילו אוכלוסיית מישור הפו עדיין גדלה ומתפשטת דרומה. גרעין חופשי קטן ליד ברצלונה אבד לאחר שהוסר; מה שמופיע עדיין כיום, בחצי האי האיברי, בצפון-מערב אירופה ובאיים הבריטיים, הוא פרטים בודדים, בדרך כלל מאוכלוסיית ביסקאיה.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

המקום הוודאי ביותר הוא מישור הפו: במרץ או באפריל נסעו בין שדות האורז שהוצפו זה עתה בין ורצ'לי לנוברה, ושם נמצאות עשרות ציפורים בין שחפי האגמים. מערבה יותר, החורף במרה דה ברואז' או במפרץ מורביאן מציע את הסיכוי הטוב ביותר, רצוי מוקדם בבוקר כשהציפורים עוברות מהלינה לשטחי המרעה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש); האוכלוסייה העולמית מוערכת בכמה מאות אלפי ציפורים והיא יורדת לאט. באירופה המין אינו נושא להגנה אלא לממשק: מאחר שאיביסים קדושים חופשיים לוקחים ביצים וגוזלים ממושבות של שחפיות, אנפות וכפנים, הם מדוללים באופן שיטתי סביב מפרץ ביסקאיה מאז 2007, והמין נמצא ברשימת המינים הפולשים של האיחוד האירופי. במישור הפו הממשק נותר מוגבל והמספרים עולים.

שם מדעי

Threskiornis aethiopicus | (Latham, 1790)

Latham תיאר את המין ב־1790 בשם Tantalus aethiopicus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Threskiornis הוגדר ב־1842 על ידי Gray. Threskiornis הוא שם יווני, מ-thrēskos 'דתי' ו-ornis 'ציפור', על שם הערצת האיביס במצרים העתיקה. aethiopicus פירושו 'אתיופי'; אצל הכותבים הקלאסיים ציין השם את אפריקה שמדרום למצרים. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מצרים.