קיווית לבנת-זנב (Vanellus leucurus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

pi-tee-weet חד ואנפפי מעט, גבוה ודק יותר משל הקיווית המצויצת, הנשמע בדרך כלל בהמראה. כשהיא מוטרדת – kret-kret קצר וצבוט. הרחק מאתרי הקינון המין שקט למדי, ונודדת במערב אירופה נשמעת לעתים רחוקות בלבד.

האזנה: קריאהXC1073486

הקלטה: David Darrell-Lambert — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

דקת גוף, ללא ציצית וללא גבשושיות עור. הראש והצוואר חומים-חוליים בהירים עם פנים וגרון בהירים יותר, החזה אפרפר, הבטן אוקר חם בגוון ורדרד. המקור קצר ושחור, העין אדומה כהה. הרגליים ארוכות וצהובות בוהקות ובולטות הרבה מעבר לזנב בתעופה. על פני הכנף העליונה נראות שלוש רצועות זו לצד זו: מכסות חומות, שדה לבן רחב ונוצות יד שחורות. הזנב נראה לבן נקי בכל הלבושים.

מינים דומים

מול הקיווית המצויצת ההבדל ברור ברגע שמביטים ברגליים ובזנב: למצויצת ציצית, רצועת חזה שחורה, כנפיים רחבות ומעוגלות, רגליים כהות וזנב לבן עם רצועה סופית שחורה. הקיווית הלהקנית דקה באותה מידה, אך לה ראש מסומן בבירור בשחור-לבן עם פס גבה לבן ארוך, כתם בטן כהה בקיץ, רגליים אפורות-שחורות ורצועת זנב שחורה של ממש. לסיקסק כיפה וגרון שחורים ושוב רצועת זנב שחורה. בלבול עם התמירון נוצר ממרחק, כשציפור המשכשכת עד הבטן על רגליים ארוכות ובהירות מרצדת בחום: התמירון שחור-לבן ולא חום-חולי, מקורו ישר ודק כמחט, רגליו אדומות-ורודות ולא צהובות וכנפו העליונה שחורה כולה ללא שדה לבן. במקרה של ספק יש להביט במקור, שאצל הקיווית לבנת-הזנב קצר ודמוי חופמי.

בית גידול

ביצות מים מתוקים רדודות, שולי בריכות בוציים, כרי דשא מוצפים ושטחים מושקים. באירופה היא מופיעה לאורך שולי מאגרים, במשטחי השיקוע של מתקני טיהור שפכים, בכרי דשא רטובים ובשקעים רדודים מוצפים לצד ביצניות ירוקות-רגל ולוחמים. היא ניזונה בשכשוך בכמה סנטימטרים של מים, בליקוט מפני השטח, עם הרבה פחות מתנועת הריצה-ועצירה של קיוויות אחרות.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת במסופוטמיה, באזור הים הכספי ובמרכז אסיה, ותחום הקינון התפשט מערבה בעשורים האחרונים לאנטוליה וללבנט. התצפיות באירופה עלו במקביל. בחצי האי האיברי היא נדירה ביותר, כמעט תמיד ציפורים בודדות באזורי ביצות חופיים ים-תיכוניים או בשדות אורז.

קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

סרקו שקעים רדודים מוצפים ושולי מאגרים במאי, ביוני וביולי, ובחנו את חופמאי הנדידה שהציפור מצטרפת אליהם. יש לשים לב לרגליים הצהובות הארוכות מאוד ולהליכת השכשוך היציבה; בתעופה הכנף התלת-גונית והזנב הלבן כולו מכריעים בתוך שנייה.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), והיא מתפשטת מערבה. בתחום הגרעין המין נתון ללחץ מניקוז אזורי ביצות, וביצות מסופוטמיה הן המקרה הידוע ביותר, ומהסבת שטחים מושקים לחקלאות אינטנסיבית. ההתפשטות מערבה הופכת נודדות נוספות לאירופה לסבירות.

שם מדעי

Vanellus leucurus | (Lichtenstein, 1823)

Lichtenstein תיאר את המין ב־1823 בשם Charadrius leucurus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Vanellus הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Vanellus בלטינית 'מניפה קטנה', צורת הקטנה של vannus 'מניפת זרייה'. leucurus ביוונית, מ-leukos 'לבן' ו--ouros 'זנב', על שם הזנב הלבן כולו. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מרכז אסיה.