כל המינים › יונים ותורים › יונים ותורים › יונת עצים
יונת עציםיוֹנַת עֵצִים | Columba oenas
Holenduif | Stock Dove | Paloma zurita | Hohltaube | Pigeon colombin
יונת העצים היא בגודל ביניים בין יונת הענק ליונת הבית: קטנה, כחולה וקומפקטית יותר, ללא לבן בשום מקום בנוצה. היא מקננת בחורי עצים ולכן תלויה בעצים ישנים ובנקר השחור.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
ooo-wup, ooo-wup עמום, דו-הברתי ונאנח מעט, מוטעם בהתחלה וחוזר בסדרות ארוכות, חדגוני וחלול בהרבה מהמהום של יונת הענק. נשמע בעיקר מפברואר עד יוני בשעות הבוקר המוקדמות, וכבר בימים שמשיים באמצע החורף.
הקלטה: Hannu Varkki — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
כחולה-אפורה אחידה עם כתם צוואר בעל ברק ירוק, חזה ורוד-יין ושני פסים שחורים קצרים ומקוטעים על הכנף. העין כהה והמקור צהוב עם קרומית לבנה. בתעופה בולט השדה המרכזי האפור של הכנף, ממוסגר בשוליים אחוריים כהים ורחבים ובקצות כנף כהים.
מינים דומים
יונת הענק גדולה יותר, עם כתם צוואר לבן ופס כנף לבן רחב; כל אחד מהסימנים האלה שולל יונת עצים. ליונת הבית וליונת הסלעים שני פסי כנף שחורים רחבים ורציפים ואחוריים לבנים, או לפחות גוף בהיר עם כנפיים לבנות ומנוגדות מלמטה, ואילו ליונת העצים אחוריים אפורים אחידים וצד תחתון כהה לכנף.
בית גידול
יער ישן רחב-עלים, שטחי פארק, עצים בשורות משוכה וחצרות משק עם עצים חלולים, וגם מצוקים, דיונות ואף מחילות ארנבונים. ניזונה בשדות חקלאיים, בשלפים ובשטחי עשב, לעתים קרובות בלהקות מעורבות עם יונות ענק וקאקים. משתלטת בקלות על חורי נקרים ועל תיבות קינון שהוצבו ללילית מצויה או לקאק.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקננת כמעט בכל אירופה, עם מעוזים ביערות השפלה של מערב ומרכז אירופה. ציפורים צפוניות נעות דרומה ומגדילות את מספרי החורף בדרום-מערב אירופה. בחצי האי האיברי היא גם מקננת וגם מבקרת חורף מצויה במספרים גדולים במסטה.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
לכו ליער אלון או אשור ישן עם אור ראשון במרץ והאזינו להמהום החדגוני, ואז עקבו אחר הקול אל עץ עם חורי נקרים. באוקטובר ובנובמבר סרקו להקות נודדות של יונות ענק: יונת העצים עפה מהר יותר, נראית כהה יותר וחסרה כל פס כנף לבן.
מצב שימור
אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). לאחר הקריסה שנגרמה במאה הקודמת בשל חיטוי זרעים בכספית ובחומרי הדברה, המין התאושש מאוד, בעזרת התפשטות הנקר השחור ותיבות הקינון. כריתת עצים חלולים ישנים והסבת שטחים חקלאיים מגוונים נותרו המגבלות העיקריות.
שם מדעי
Columba oenas | Linnaeus, 1758
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Columba. Columba בלטינית 'יונה', ומקורה ביוונית kolumbos 'צולל', מ-kolumbaō 'לצלול, לשחות'; סופרים קלאסיים השתמשו בה ליונת הסלע על שם תנועת הכנפיים במעוף, הדומה לתנועת שחייה. oenas היא היוונית העתיקה oinas, שמה של יונה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.



