כל המינים › ציפורי שיר › פרושיים › צלוב-מקור סקוטי
צלוב-מקור סקוטיצְלוּב-מַקּוֹר סְקוֹטִי | Loxia scotica
Schotse kruisbek | Scottish Crossbill | Piquituerto escocés | Schottlandkreuzschnabel | Bec-croisé d'Écosse
הצלוב-מקור הסקוטי הוא מין הציפור היחיד שאינו מצוי בשום מקום מלבד באי בריטניה הגדולה: הוא מקנן ביערות האורן הישנים של הרמות הסקוטיות ובשום מקום אחר בעולם. הוא גם הציפור הקשה ביותר לזיהוי בספר זה, משום שבשטח ניתן להבחין בו רק לפי קולו ולפי מקום הימצאו — והראשון מבין השניים עדיין שנוי במחלוקת.
קול
הקול הוא סימן השדה היחיד שקיים, ולכן מוקדש לו כאן מקום. קריאת התעופה היא chip קשה, מתכתי מעט, מלא ועמוק יותר מזה של הצלוב-מקור המצוי וחד יותר מזה של הצלוב-מקור התוכיי — כלומר באמצע הדרך, וזו בדיוק הבעיה. קריאת ההתרגשות, המושמעת בקבוצות נחות וניזונות, היא tyuk יבש, והיא נחשבת לסימן השימושי ביותר מבין השלושה. השיר הוא רצף של טרטורים, קריאות וסלסולים קצרים מצמרת אורן, שאינו ניתן להבחנה באוזן מזה של השניים האחרים. גם עם הקלטות העניין נותר שנוי במחלוקת: שלושת המינים חופפים בסונוגרמות, ולא כל החוקרים משרטטים את הגבולות באותו מקום. מי שמצפה כאן לוודאות מצפה ליותר ממה שהציפור מספקת.
הקלטה: Teet Sirotkin — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto
זיהוי
צלוב-מקור בעל מבנה ביניים: עבה יותר מהצלוב-מקור המצוי, פחות כבד מהצלוב-מקור התוכיי, עם מקור עמוק מעט יותר משל הראשון ותפוח מעט פחות משל השני. הזכר אדום-לבנה, הנקבה ירוקה-אפרפרה עם שת צהוב, הצעירים אפורים-חומים ומפוספסים — בדיוק כמו אצל השניים האחרים. אין סימן נוצה, פס כנף או יחס גוף שמכריעים על סמך המראה בלבד.
מינים דומים
הצלוב-מקור המצוי והצלוב-מקור התוכיי מקננים שניהם באותם יערות אורן ברמות, ומידות המקור של שלושתם יוצרות סדרה רציפה אחת ללא פער. התוצאה היא שפרט מצולם נשאר בדרך כלל ללא שם. החוקרים עובדים לכן מהקלטות: מדידות של ציפורים סקוטיות מראות קריאת תעופה וקריאת התרגשות מובחנות, והציפורים מזדווגות בעיקר עם בני זוג התואמים להן בקריאה ובגודל המקור. מחוץ לסקוטלנד אין לשם כל משמעות — כל צלוב-מקור במקום אחר אינו מין זה.
בית גידול
יער ישן ופתוח של אורן מצוי ברמות — שרידי היער הקלדוני — יחד עם מטעי אורן ותיקים יותר ויער מעורב עשיר באורן. הוא ניזון מאצטרובלים בחופת העצים ויורד לקרקע לשתות באגמונים, בשלוליות ובתעלות לאורך דרכי יער.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
סקוטלנד בלבד, ובתוכה בעיקר הרמות שמצפון לגלן הגדול ועמק הספיי: סטרתספיי, דיסייד, איסטר רוס וסתרלנד. האוכלוסייה מוערכת בכמה אלפי פרטים, אם כי כל הערכה טובה רק כמו הזיהוי שעליו היא נשענת. הוא אינו מצוי מחוץ לסקוטלנד.
- יציב
- חורף
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
יש להגיע ליער אורן ישן בסטרתספיי במרץ או באפריל — אברנתי, גלן טנאר ורותימרכס הם המקומות הקלאסיים — ולהביא מכשיר הקלטה: אצל מין זה האזנה והקלטה הן השיטה היחידה העוברת מעבר לניחוש. מוקדם ביום כדאי לחפש ליד בריכת יער, שאליה מגיעות קבוצות לשתות ומשמיעות את קריאת ההתרגשות. פרט שלא זוהה עד רמת המין יש לרשום כצלוב-מקור לא מזוהה.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך זהו מין בעל תפוצה קטנה ואוכלוסייה קטנה, ולכן עם מרווח ביטחון קטן. שימור והרחבה של יער האורן הישן ברמות הם הצעד שיכריע את עתידו; אובדן אורנים בוגרים נושאי אצטרובלים והחלפתם באשוחית הם האיומים העיקריים. הטקסונומיה השנויה במחלוקת מקשה עוד יותר על ניטור המספרים.
שם מדעי
Loxia scotica | Hartert, 1904
Hartert תיאר את המין ב־1904 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Loxia הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Loxia מהיוונית העתיקה loxos 'באלכסון', על שם קצות המקור המוצלבים. scotica בלטינית 'סקוטי', על שם יערות האורן הסקוטיים שאליהם המין מוגבל. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־רוס-שייר, סקוטלנד.

