קורא (Ammoperdix heyi) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

kew-kew-kew צלול, המאיץ בהמשכו ומהדהד מקיר לקיר בקניון שקט, כך שמחפשים את הציפור בצד הלא נכון. כמו כן quip חד של אזעקה ו-wuit-wuit-wuit מהיר כשלהקה מתפזרת. הזכרים קוראים מסלע או ממדף, בעיקר בשעה הראשונה של האור ושוב לקראת הדמדומים, מפברואר עד מאי.

האזנה: קריאהXC1083606

הקלטה: Mischa Keijmel — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

ציפור עגולה וקצרת-זנב בצבע חול, אחידה ומשוישת בדקיקות בצד העליון, עם סדרת פסים רחבים וגליים בערמוני, שחור ולבן לרוחב צדי הגוף. לזכר ראש אפור עם מקור כתום, כתם לבן לפני העין וכתם אוזן לבן, וטיפות לבנות לאורך צד הצוואר. לנקבה אין אף אחד מאלה: חולית אחידה עם קווים דקים, מקור צהבהב עמום יותר וסימנים ורודים ולא לבנים בצדי הצוואר. הרגליים צהבהבות-חומות. ציפורים מוברחות מתרחקות בגלישה קצרה ומזמזמת, בזווית כלפי מורד המדרון, ומראות נוצות זנב חיצוניות אדמוניות.

מינים דומים

אין עוף אחר בגודל זה על מדרונות מדבר חשופים בתחום המפה. חוגלת הסלעים חולקת את אותו שטח, אך גדולה ממנו כמעט פי שניים, עם סינר לבן בתוך קו שחור, מקור אדום ורגליים אדומות, והיא מעדיפה מדרונות גבוהים וירוקים יותר. השליו הנודד קטן עוד יותר, בעל פסים לאורך ולא פסי רוחב, ושייך לעשב ולשדות גידול, לא לחצץ. מזרחה יותר, הקורא אפור-הגרון Ammoperdix griseogularis נוגע באזור רק בקצה הדרום-מזרחי של אנטוליה: לזכר שלו גרון אפור ופס שחור לרוחב המצח והרסן, ואין לו כתם הלחי הלבן. הנקבות של שני המינים כמעט אינן ניתנות להבחנה בשטח — המיקום מכריע.

בית גידול

מדבר אבני חשוף עם תבליט: מדרונות זרועי סלעים, מניפות מפולת מתחת לצוקים, טראסות ומדפים בקיר הסלע, ואפיקי חול וחצץ של ואדיות. הצמחייה היא בני-שיח ננסיים ומפוזרים; הוא נמנע ממדבריות חול שטוחים וגדולים. מגובה אלפיים מטר בהרים ועד ארבע מאות מטר מתחת לפני הים לאורך ים המלח. התנאי הוא מי שתייה במרחק הליכה: מעיינות, נביעות ושקתות מקנה, שאליהם הוא מגיע ברגל בבוקר ובערב.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

בתחום חלון המדריך זהו החצי היבש של הלבנט: מדבר יהודה, מזרח הנגב, הערבה, הרי אילת, שולי בקע הירדן וסיני. ממזרח ולדרום למפה הוא ממשיך אל חצי האי ערב והמדבר המזרחי. ארבעה תת-מינים מחלקים ביניהם את התפוצה; ציפורי הבקע והנגב הן הכהות ביותר, וציפורי מדבריות החול הבהירות ביותר.

יציב
קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

הגיעו למעיין או לשוקת עם אור ראשון ושבו. עין גדי, עין עבדת, אזור שדה בוקר והוואדיות סביב תמנע הם מקומות אמינים. חפשו תנועה, לא צורת ציפור: על מדרון של מאה מטר להקה מהלכת מורגשת רק בזמן שהיא הולכת. אם הציפורים מתעופפות, סמנו היכן הן נוחתות והמתינו — כמעט תמיד הן חוזרות ברגל לאותו מקום. באמצע היום הן מסתתרות מהחום מתחת לסלע וכמעט בלתי אפשרי לראותן.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית ועדיין נפוץ ברחבי תחום תפוצתו המדברי. עם זאת, מקומית מראים נתוני אטלס נסיגה: פחות ריבועים מאוכלסים וירידות חדות בחלק מהתפוצה. הסיבה לא זוהתה. הפרעה במקומות שתייה, שינויים בניהול המים והתנועה הגוברת בוואדיות הם החשודים העיקריים.

שם מדעי

Ammoperdix heyi | (Temminck, 1825)

Temminck תיאר את המין ב־1825 בשם Perdix heyi; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Ammoperdix הוגדר ב־1851 על ידי Gould. Ammoperdix ביוונית, מ-ammos 'חול' ו-perdix 'חוגלה': חוגלת החול. heyi מנציחה את מיכאל היי, המנתח והמפחלץ שליווה את אדוארד רופל במסעו הראשון במצרים ובערב, ושאסף לראשונה את הציפור במדבר ליד עקבה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־המדבר ליד עקבה.