גיבתון סלעים (Emberiza cia) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

השיר הוא סדרה גבוהה, דקה ומהירה של צלילים שורקים ונקישות, מהירה ופחות סדירה משל הגיבתון הצהוב וקרובה בגוונה לסתרי מצוי: tsi-tsi-tsirri-tsi-tsu. הזכר שר ממרץ עד יולי מבליטת סלע, מקיר או מראש שיח נמוך. קריאות: tseee דק וחד ו-tsip קצר.

האזנה: שירהXC1143449

הקלטה: Tanguy Loïs — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

גיבתון דק וארוך-זנב. ראש הזכר אפור-כחלחל בהיר עם שלושה פסים שחורים חדים: לאורך צד הכיפה, דרך העין ומתחת ללחי. הגרון והחזה אפורים, ושאר הצד התחתון כתום-חום ללא פסים. הגב העליון חום-אדמדם עם פסים שחורים, השת קינמון-חם, ונוצות הזנב החיצוניות לבנות. הנקבה היא גרסה עמומה יותר עם אותם פסי ראש; לצעירים פסים דקים על החזה, אך השת הקינמוני כבר נראה.

מינים דומים

לאף גיבתון אחר באזור אין ראש אפור עם שלושה פסים שחורים מעל בטן כתומה-חומה ללא פסים. לגיבתון הצהוב צהוב בפנים ושת ערמוני; לגיבתון המשוכות שת אפור-זיתי וצדדים מפוספסים; גיבתון צפון-אפריקני, החולק איתו תחום רק במגרב, קטן וקצר-זנב יותר, עם ראש מפוספס לבן בדקות וללא הפסים השחורים העבים. בתעופה הוא נראה כגיבתון ארוך וצר עם צדי זנב לבנים.

בית גידול

מדרונות סלעיים שטופי שמש עם מפולות אבנים, קירות טרסות נטושים ושיחים מפוזרים, צדי נקיקים, כרמים ותיקים בשטח תלול, ויער אורן ואלון הררי פתוח עם הרבה סלע חשוף. מגובה פני הים ועד יותר מאלפיים מטרים; בחורף הוא יורד לעמקים נמוכים, לכרמים ולשולי כפרים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

הרי דרום אירופה וצפון-מערב אפריקה: חצי האי האיברי — כמעט כל רכס, מהרי קנטבריה והפירנאים עד סיירה נבדה —, האלפים, האפנינים, הבלקן עד קצהו הדרומי, והלאה דרך אנטוליה, הרי הלבנט ורכסי האטלס במגרב. בעיקר תושב קבע, עם תנועה אנכית המרוקנת את המדרונות הגבוהים ביותר בחורף. מצפון לאלפים הוא מבקר נדיר.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

באפריל, מוקדם ביום, לכו לאורך מדרון דרומי של טרסות וסלעים וחפשו ציפור המנתרת מאבן לאבן; השיר הדק נשמע לרוב מבליטת סלע. עמדו בשקט והמתינו — הוא אינו ביישן, אך קל להחמיץ אותו כשהוא ניזון על הקרקע. בחורף כרם ותיק מתחת לחזית ההר הוא האפשרות הטובה ביותר.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש) ומצוי ברוב תחום תפוצתו. בשוליים הצפוניים של התחום הוא ירד עם נטישת הטרסות והכרמים התלולים והתכסותם בצמחייה. במקומות שבהם נשמרים מרעה, ערמות אבנים ושטח סלעי פתוח, הוא שומר על מספריו.

שם מדעי

Emberiza cia | Linnaeus, 1766

Linnaeus תיאר את המין ב־1766 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Emberiza הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Emberiza מהגרמנית העתיקה Embritz, שם לגבתון. cia נגזר משם איטלקי מקומי של העוף, הקשור ל-zirlare, 'לצייץ'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אוסטריה התחתית.