עקעק מגרב (Pica mauritanica) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

אותה נקישה קשה ומטרטרת כמו של העקעק: chak-chak-chak מאיץ הנישא על פני חצרות ושולי כפרים, הנשמע כל השנה והחזק ביותר באזעקה מפני חתול או נץ גדול. נוסף על כך צלילים רכים ומגרגרים בין בני הזוג ו-kee-yek צווחני ליד הקן. צפר הנוסע מאנדלוסיה למגרב אינו פוגש קול חדש; הקול אינו מבדיל בין המינים.

האזנה: קריאהXC1098426

הקלטה: Stanislas Wroza — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

במבט ראשון עקעק: שחור ולבן, זנב ארוך ומדורג, אברות ראשוניות לבנות הבולטות בתעופה. ההבדל הוא בפנים. מאחורי העין ומתחתיה כתם עור חשוף, כחול-שמיים עד סגול, גדול דיו כדי להבחין בו ממרחק עשרה מטרים ללא משקפת, ובהיר ביותר אצל ציפורים בחיזור בתחילת האביב. מלבד זאת הזנב קצר יותר, כך שהציפור כולה נראית גוצה יותר, הלבן בבטן ובנוצות הכתף מצומצם מעט, והברק על הכנף והזנב כחול-ירוק חזק. הזוויגים דומים. לצעירים זנב קצר וגוונים עמומים, עם כתם פנים כחול-אפור חיוור המתבהר רק במהלך הסתיו הראשון.

מינים דומים

העקעק הוא הבלבול האפשרי היחיד, ובשטח השאלה מתעוררת לעתים רחוקות, משום שהשניים אינם נפגשים בשום מקום: מצר גיברלטר מפריד ביניהם, עקעקים מצפון ועקעקי מגרב מדרום. כשמשווים ביניהם, שני דברים מכריעים. ראשית, הכתם הכחול החשוף מאחורי העין, שחסר לחלוטין אצל העקעק – פניו מכוסים נוצות במלואם ושחורים אחידים. שנית, הזנב, הקצר בבירור אצל עקעק מגרב, כך שהציפור נראית פחות מוארכת ובתעופה נגרר פחות זנב מאחורי הכנפיים. בתנועת התעופה, בהליכה ובהתנהגות אין דבר נוסף המבדיל ביניהם.

בית גידול

שטח חקלאי חצי-פתוח עם עצים בודדים: שדות דגנים עם עצי זית ו-argan (עץ קוצני של אזורי חצי-המדבר בדרום-מערב המגרב) פזורים, מטעים וחורשות שקדים, משוכות צבר ואגבה לאורך גבולות שדות, נאות מדבר וגני תמרים, ושולי כפרים וערים. במרקש, באגאדיר ובפאס הוא הולך בין מרפסות בתי הקפה, ולאורך הכבישים הוא יושב על החוטים. הוא נמנע הן מיער סגור והן ממדבר של ממש; הקן הוא כדור ענפים גדול ומקורה בשיטה, בזית או בתמר.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

צפון-מערב אפריקה בלבד, כך שכל תחום תפוצתו העולמי נמצא בתוך מדריך זה. המגרב המערבי הוא הליבה, ממישורי האוקיינוס האטלנטי והסוס דרך האטלס התיכון ועד גובה של כאלפיים מטרים, ומשם מזרחה לאורך צפון המגרב בערך עד שולי המדבר. בדרום הוא נעצר במקום שבו מתחילה הסהרה, ומעולם לא חצה את מצר גיברלטר. יציב, ללא יותר מנדידה מקומית של צעירים.

יציב
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

כל המגרב המערבי הוא אזור עקעק המגרב, אך את הכתם הכחול רואים רק מקרוב, ומקרוב קל ביותר במקומות שבהם הציפורים רגילות לאדם: הגינות ושולי הפארקים של מרקש, המזבלה מחוץ לכפר, חניון בית קפה בדרך לטרודנט. בשעות הבוקר המוקדמות, כשהשמש מאחורי המתבונן, הכתם נראה בגוון העמוק ביותר. בדקו את אורך הזנב בכל קבוצה – ההבדל בולט ביותר מיד אחרי הגעה מחצי האי האיברי.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש) ומספריו רבים בכל תחום תפוצתו; הוא נהנה מחקלאות שדות, ממטעים ומפסולת כפרים, ובעשורים האחרונים הוא חודר יותר ויותר לערים. במקומות מסוימים הוא נורה או נלקח מהקן, ובחלקים של המגרב המזרחי הוא נדיר יותר מאשר במערב. הפער העיקרי אינו בציפור אלא בידע עליה: משום שנחשב זמן רב לצורה של העקעק, מחקר נפרד עליו מועט ואין נתוני מגמה אמינים.

שם מדעי

Pica mauritanica | Malherbe, 1845

Malherbe תיאר את המין ב־1845 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Pica הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Pica היא המילה הלטינית לעקעק. mauritanica פירושו 'של מאורטניה', הפרובינציה הרומית בצפון-מערב אפריקה שבה העוף מצוי. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אוראן ועאנאבה, אלג'יריה.