בז צוקים (Falco biarmicus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

במצוק הקינון קריאה צרודה וצורמת, kray-kray-kray, נמוכה וגסה יותר מהטרטור הזועם של הבז הנודד, ומושמעת לאט יותר. כן נשמעת קריאה מתלוננת, weeek, בין בני הזוג. בעיקר מפברואר עד מאי, כשזוגות חגים מעל קיר הסלע ומעבירים מזון.

האזנה: שירהXC1098041

הקלטה: Stanislas Wroza — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בערך בגודל בז נודד אך תמיר בבירור, עם זנב ארוך יותר, בסיס כנף צר יותר ותעופה רגועה יותר עם יותר דאייה. אפור-חום עד חום-צפחה מלמעלה עם פסי רוחב דקים, לבן-קרם מלמטה עם כתמים קטנים ועגולים המתעבים לעבר הצדדים וה'מכנסיים'. הראש מכריע: הכיפה והעורף חומים-חלודים – בגוון קרם יותר אצל הפרטים הבהירים מצפון אפריקה – הלחי לבנה, והשפם צר ודמוי פס. הדונג והרגליים צהובים אצל בוגרים. הצעירים חומים יותר, מפוספסים לאורך ולא מנוקדים מלמטה, עם רגליים אפורות-כחלחלות.

מינים דומים

בז נודד: חסון וקומפקטי יותר, קצר-זנב יותר ורחב בבסיס הכנף, אפור-צפחה מלמעלה ועם שפם שחור ורחב על לחי לבנה; התחתית מפוספסת בפסי רוחב דקים, לא מנוקדת. בז ציידים: גדול וכבד יותר, חום יותר מלמעלה, עם ראש בהיר בהרבה, כמעט אחיד בצבע לבן-קרם, שפם בקושי ניכר וכתמים גסים בצורת טיפה על הצדדים וה'מכנסיים'. בז מצוי קטן וקל בהרבה, מרחף במקום ובעל גב חלודי.

בית גידול

נופים חמים, פתוחים ויבשים עם סלע: מצוקי גיר, ערוצים וגאיות תלולים המוקפים בשטחי עשב דלילים, garrigue (בתה פתוחה ונמוכה על גיר, עשירה בבני-שיח ריחניים), ערבות ושדות דגנים. בצפון אפריקה ובמזרח התיכון הוא מגיע לחצי-מדבר ולשולי המדבר. מקנן על מדף מצוק, לעתים בקן ישן של עורב שחור או של דורס, ובדרום גם על עמודי חשמל.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

באירופה רק בדרום: סיציליה ודרום חצי האי האפניני, עם אוכלוסיות שריד קטנות בבלקן ובאנטוליה. מעבר לכך הוא מקנן בכל צפון אפריקה, בחצי האי ערב ובלבנט, ובחלקים נרחבים של אפריקה הרחק מדרום לסהרה. יציב; צעירים משוטטים, אך נדידה של ממש מועטה. בחצי האי האיברי הוא נדיר עם תצפיות מעטות מאוד, ושם יש לשלול בזים שנמלטו מבזיירים; במגרב, לעומת זאת, הוא נראה בקביעות.

יציב
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

סיציליה במרץ ובאפריל, בערוץ גיר בפנים האי או במצוק חופי: שבו במרחק ניכר והמתינו לתעופת החיזור מעל הקיר. במגרב הסיכויים טובים בהרבה; שם סרקו עמודי חשמל, עמודים וסלעים בודדים בערבה פתוחה, שעליהם הוא נוהג לשבת ולתצפת.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש) בזכות תחום התפוצה הגדול שלו באפריקה, אך תת-המין האירופי במצב קשה: האוכלוסייה האירופית כולה הוערכה לאחרונה בכ-120 עד 170 זוגות, רובם בסיציליה. הפרעה במצוק הקינון, שוד קינים לצורכי בזייה, התחשמלות בקווי מתח בינוני ואובדן ערבות הנרעות באופן אקסטנסיבי הם הגורמים המשמעותיים ביותר.

שם מדעי

Falco biarmicus | Temminck, 1825

Temminck תיאר את המין ב־1825 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Falco הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Falco בלטינית מאוחרת 'בז', מ-falx, falcis 'מגל', על שם הציפורניים דמויות המגל של העוף. biarmicus אינו מוסבר בוודאות; הוא פורש כ'מזוקן', אך ככל הנראה נגזר מביארמלנד, מחוז בצפון רוסיה, בצורה לטינית. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־כף התקווה הטובה.