כסוף-מקור הודיכְּסוּף-מַקּוֹר הוֹדִי | Euodice malabarica

קול

cheep-cheep רך, רציף ומעט חורק, המועבר הלוך ושוב ללא הפסקה בזמן שהציפורים ניזונות, ודי בו כדי להסגיר קבוצה בסבך צפוף לפני שמשהו זז. הקריאה מואצת ומתחדדת בעת ההמראה. השיר הוא משפט ארוך, שקט מאוד ומשוטט של צלילים חורקים ומסולסלים, המושמע כשנוצות החזה מזוקפות והגוף מתכופף מעט; הוא נשמע לכל היותר למרחק של מטרים ספורים.

זיהוי

אחד-עשר עד אחד-עשר וחצי סנטימטרים, שחלק ניכר מהם זנב. המקור כבד וחרוטי, כסוף-אפור עד אפור-כחלחל, בהיר בהרבה מהראש – הסימן הבולט הראשון, גם ממרחק. הגב חום-חולי בהיר, עם פסים כהים חלשים; הלחיים בגוון חום חם יותר. כל התחתית לבנה-קרם עד לבנה, ללא פסים, עם גוון חום-צהבהב קל בצדדים. הכנפיים חומות-כהות ובולטות בבירור על רקע הגב הבהיר. הכסל לבן ונחשף בין הכנפיים הכהות לזנב השחור בעת ההמראה. הזנב ארוך ומחודד, והנוצות מתקצרות מהמרכז החוצה. הזוויגים דומים; לצעירים תחתית חומה-צהבהבה יותר וזנב קצר יותר.

מינים דומים

מוניה מפוספסת-חזה באותו גודל, אך לה מקור כהה בהרבה בצבע שחור-כחלחל, ראש חום-שוקולד, תחתית לבנה עם דגם קשקשים וכסל צהוב; מוניה צעירה חומה אחידה מלמטה וכהה מכסוף-מקור, עם זנב קצר ומקור כהה. לכל האסטרילדים מקור אדום, והן קטנות וכהות יותר. מין קרוב בעל כסל שחור מופיע מחוץ לאירופה, ולכן ציפור ביד, או ציפור הנראית היטב מאחור, יש לבדוק לפי הכסל הלבן. מדרור הבית צעיר מבדילים את הכסוף-מקור לפי התחתית הבהירה ללא פסים, המקור הכסוף והזנב הארוך והמחודד.

בית גידול

שטח יבש ופתוח: סבך קוצני וערבת שיטים, חצי-מדבר עם שיחים פזורים, שטחי עשב יבשים, שולי שדות ושדות שלפים, ומעבר לכך גינות, מטעי תמרים, פארקים והשוליים הירוקים של כפרים וערים. מגיע למים לשתייה ולרחצה, אך מלבד זאת חי בתנאים יבשים. ניזון בקבוצות על הקרקע ועל הגבעולים מזרעי עשב דקים ומגרעינים שנשפכו, ובעונת הרבייה מוסיף חרקים קטנים. הקן הוא כדור עשב בנוי ברפיון עם פתח צדי, נמוך בשיח קוצני או בשיטה, לעתים בבסיס קן גדול יותר של דורס או של חסידה.

תפוצה ונדידה

במקורו ציפור של האזורים היבשים בתת-היבשת ההודית ובמזרח התיכון, מערבה עד הרמה האיראנית וחצי האי ערב. בתחום מדריך זה הוא מבוסס בדרום הלבנט, שם הפך בעשורים האחרונים לציפור רגילה של שטחים חקלאיים ושולי ערים, ומזה כמה שנים גם בצפון-מזרח אפריקה. באירופה מדובר בציפורים שהשתחררו מסחר הציפורים: קבוצות קטנות בדרום חצי האי האיברי, ריכוז סביב ניס בריביירה הצרפתית ותצפיות מחצי האי האפניני, שם תועדה התבססות ראשונה אפשרית. הוא התאזרח גם בחלקים של חצי האי ערב, בפוארטו ריקו ובחלקים של צפון אמריקה.

• יציב
• קינון (קיץ)
• חורף
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

בדרום הלבנט מציאתו פשוטה: סרקו משוכות קוצניות ושדות שלפים בבקעת הירדן, או את השדות ומטעי התמרים בערבה, והקשיבו לחריקה הרכה והרציפה. הציפורים יושבות נמוך וצפופות, וכשהן מוברחות הן עוברות לשיח הבא בתעופה מהירה וגלית קלות – הרגע שבו הכסל הלבן בין הכנפיים הכהות נראה בבירור הרב ביותר.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ונפוץ ובעלייה בתחום תפוצתו המקורי, בסיוע חקלאות שלחין ההופכת שטחים יבשים למתאימים עבורו. סביב הים התיכון הוא ציפור זרה שמקורה בציפורי כלוב שנמלטו. בדרום הלבנט ההתבססות הושלמה והמין הוא כיום חלק קבוע משטחים חקלאיים ומשולי ערים; השפעתו על אוכלי זרעים מקומיים לא נחקרה. בחצי האי האיברי ובחצי האי האפניני התמונה שונה לגמרי: קבוצות רופפות, מעט תיעוד קינון וללא סימן לאוכלוסייה המקיימת את עצמה ללא תוספת מכלובים. המין אינו כלול ברשימת המינים הזרים הפולשים של האיחוד האירופי.

שם מדעי

Euodice malabarica | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Loxia malabarica; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Euodice הוגדר ב־1863 על ידי Reichenbach. Euodice ביוונית, מ-eu 'טוב' ו-ōdikos 'שר', כלומר בקירוב 'זמר טוב'. malabarica מתייחס למלבר, אזור החוף של דרום-מערב הודו. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מלבר, הודו.