תפוחית שחורת-סנטר (Acanthis flammea) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

קריאת התעופה היא נקישה סדרתית קשה, יבשה ומהירה, chett-chett-chett, הדבר הראשון הנשמע מקבוצה החולפת מעל; לצדה tsooeee מתמשך, מתלונן ואנפפי. השיר הוא אותה נקישה סדרתית משולבת בסלסולים, לעתים קרובות בתעופת שיר איטית במשקי כנף נוקשים מעל הליבנים, מאפריל ועד יולי.

האזנה: שירהXC1157223

הקלטה: Teet Sirotkin — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

קטנה ומפוספסת, עם זנב קצר ומפוצל, מקור חרוטי קטן וצהוב, מצח קדמי אדום-ארגמן וכתם סנטר שחור. באביב לזכר גוון ורוד על החזה והשת. שני פסי כנף בהירים, פסים דקים על הצדדים ועל מכסות הזנב התחתונות. הצורות נבדלות בגוון: flammea הצפונית גדולה יותר, אפורה-לבנה קרה ובעלת מראה כפורי, ו-cabaret של מרכז אירופה קטנה יותר, חומה חמה וכהה.

מינים דומים

בתוך המין מבחינים בין שתי הצורות לפי השת והמקור. ל-flammea הצפונית שת לבנבן רחב עם פסים דקים בלבד, פס כנף לבן וצבע יסוד לבן קר; ל-cabaret שת חום עם פסים ברורים, פס כנף קרמי-צהבהב וצבע יסוד כהה וחם, והיא קטנה יותר באופן ניכר. המקור של flammea נראה ארוך ודק יותר, ושל cabaret קצר וקהה יותר. מחוץ למין המועמד העיקרי הוא החורפי, שהוא צהוב-ירקרק ולא חום, וחסר את המצח האדום ואת הסנטר השחור.

בית גידול

מקננת ביערות ליבנה ובשיחי ליבנה, בסבך ערבה ואלמון לח, במטעי מחטניים צעירים ובחגורת הליבנה הננסית בגבול העצים. מחוץ לעונת הקינון מחפשת מזון בליבנים ובאלמונים לאורך נחלים ובריכות, בשטחי בור עם מלוח ובגינות עם זרעי נייג׳ר.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת ברחבי צפון אירופה, מאיסלנד ומצפון סקנדינביה הרחק מזרחה, וגם באלפים, באיים הבריטיים ובשפלה סביב דרום הים הצפוני – באזור האחרון בעיקר הצורה הקטנה והכהה. בחורף נודדת דרומה, בשנים מסוימות בפלישות המגיעות עד מרכז אירופה ודרומה, ובשנים אחרות כמעט כלל לא; באזור הים התיכון נדירה, עם תצפיות חורף מעטות בצפון חצי האי האיברי.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

מנובמבר עד מרץ יש לאתר שורת ליבנים על קרקע חולית או שולי אלמונים ליד בריכה ולהקשיב תחילה: הנקישה היבשה נשמעת בבירור בין הקריאות המתלוננות של החורפיים. לאחר מכן יש לבדוק כל פרט לפי השת – דבר הדורש סבלנות, כי השת נראה רק כשהציפור מסתובבת – ולפי הגוון הכללי. פרט לבן וכפורי בבירור בתוך קבוצה של פרטים חומים חמים הוא הצורה הצפונית.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). באיים הבריטיים וסביב דרום הים הצפוני הצורה הקטנה והכהה התרבתה מאוד במחצית השנייה של המאה ה-20 ואחר כך ירדה שוב, בהתאמה לנטיעת יערות המחטניים ולהזדקנותם לאחר מכן. האוכלוסייה הצפונית גדולה ומשתנה בהתאם ליבול הזרעים של הליבנה והאשוח.

שם מדעי

Acanthis flammea | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Fringilla flammea; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Acanthis הוגדר ב־1797 על ידי Borkhausen. Acanthis ביוונית עתיקה: akanthis היה שם קלאסי לציפור קטנה שאי אפשר עוד לזהותה בוודאות. flammea היא בלטינית 'בצבע להבה', על שם האדום של הכיפה והחזה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־נורלנד, שוודיה.