חרגולן מנומרחַרְגּוֹלָן מְנוּמָּר | Locustella naevia

קול

השיר הוא זמזום מכני גבוה ויבש בגובה צליל אחד, כמו מכונת תפירה או חרגול: srrrrrrrrrrrrrrrr רצוף, היכול להימשך דקה עד חמש דקות ללא הפסקה. מה שמייחד אותו הוא שהצליל מתחזק ונחלש: הציפור מסובבת את ראשה מצד לצד בזמן השירה, כך שהעוצמה עולה ויורדת והשיר נשמע כאילו הוא בא מקרוב ומרחוק בעת ובעונה אחת — ולכן קשה מאוד לאתר את מקורו. בהשוואה לחרגולן הזמירי הוא גבוה, יבש, מהיר ודק יותר. נשמע בעיקר מחצי שעה אחרי השקיעה ועד מאוחר בלילה, ושוב עם שחר, מאמצע אפריל ועד יוני.

זיהוי

חום-זיתי עד ירוק-זיתי מלמעלה, עם פסים כהים דקים על הכיפה, הגב העליון והכתפיות, ולבנבן עד חום-צהבהב מלמטה. הסימן המכריע נמצא מתחת לזנב: מכסות הזנב התחתונות הארוכות מפוספסות בבירור בכהה. הזנב ארוך, רחב ומדורג, פס הגבה מטושטש והרגליים ורודות בהירות. הוא הולך ומטפס כעכבר בתוך הצמחייה ולעתים רחוקות עף יותר מכמה מטרים.

מינים דומים

החרגולן הזמירי הוא המקבילה: חום-אדמדם אחיד ללא פסים, מכסות זנב תחתונות אחידות, וזמזום נמוך, מלא ואחיד יותר. לקנית הפסים כיפה מפוספסת עם פס גבה רחב בצבע שמנת, שת חלודי ושיר צורם ולא סדיר מלא חיקויים. חרגולן הנחלים גדול יותר, חום כהה אחיד יותר עם גוון אפור על החזה, ושר בקצב נקישות איטי יותר. הקנית הפינית חומה חמה יותר וללא פסים.

בית גידול

צמחייה נמוכה, צפופה ועבותה עם קרקע פתוחה מתחתיה: שטחי בור לחים עם סוף וכריך, שולי ביצות ההולכים ומתמלאים, מטעי ייעור צעירים ושטחי כריתה, אדמות שיחים עם מוליניה כחולה, שדות בור ומדרונות סוללות. אין הוא זקוק למים פתוחים, אלא למבנה צמחייה ולכיסוי הנמשך עד הקרקע.

תפוצה ונדידה

מהאיים הבריטיים וחצי האי האיברי מזרחה עד מרכז אסיה. בצפון-מערב אירופה הוא מקנן לא שכיח אך נפוץ בתפוצתו בשטחי בור ביצתיים, במטעים צעירים ובשקעים לחים בין דיונות. בחצי האי האיברי הוא מקנן רק בצפון — קנטבריה, חבל הבסקים, הפירנאים והצפון-מערב — ובשאר האזורים הוא עובר לא שכיח. חורף במערב אפריקה.

• קינון (קיץ)
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

סוף אפריל והמחצית הראשונה של מאי, מחצי שעה אחרי השקיעה. מצאו שדה עבות או שטח בור לח לאורך סוללה, עמדו ללא תנועה והקשיבו; אל תתקרבו לעבר הצליל, אלא המתינו עד שתוכלו לקבוע את כיוונו משתי נקודות. ערבים קרירים וללא רוח מניבים את רצפי השירה הארוכים ביותר, ולאחר חצי שעה זכר מטפס לעתים לזמן קצר לראש גבעול גבוה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש); מספריו באירופה משתנים מאוד ותלויים בזמינות צמחייה צעירה ועבותה. כיסוח מוקדם וגורף, יישור וניקוי של גדות תעלות וסגירה מהירה של שטחי כריתה גורמים לו לאבד שטח, ואילו יצירת אזורים לחים חדשים ושטחי בור עשויה ליצור ריכוזים זמניים גדולים.

שם מדעי

Locustella naevia | (Boddaert, 1783)

Boddaert תיאר את המין ב־1783 בשם Motacilla naevia; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Locustella הוגדר ב־1829 על ידי Kaup. Locustella בלטינית, צורת הקטנה של locusta 'חגב'. naevia בלטינית 'מנומר', על שם הנוצות המסומנות. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־בולוניה, איטליה.