דאה שחורת-כתף (Elanus caeruleus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

ציפור שקטה למדי, בעיקר מחוץ לעונת הקינון. בטריטוריה היא משמיעה שריקה דקה ואנפופית מעט, wheee-ah, החוזרת בקצב אחיד ממקום ישיבה או בתעופה, ו-kree-kree-kree צורם ומקוטע כלפי פולשים. בחיזור ובעת העברות מזון נשמעת סדרה גבוהה ומהירה יותר, והצעירים מבקשים מזון בצפצוף עיקש המסגיר את הקן מטווח קרוב.

האזנה: קריאהWikimedia Commons

הקלטה: JMK — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

דורס קטן, בגודל בז מצוי אך רחב ובהיר בהרבה במראהו, עם ראש גדול ומעוגל וזנב קצר וישר בקצהו. הבוגרת אפורה-פנינה מלמעלה ולבנה טהורה בראש, בצוואר ובכל הצד התחתון, עם כתם כתף שחור גדול המכסה את המכסות בישיבה ויוצר משולש שחור לאורך השפה הקדמית של הכנף בתעופה. העין אדומה-אלמוגית עמוקה ותחומה בשחור, וקו שחור קצר חוצה את האזור שבין העין למקור; המקור שחור עם דונג צהוב, והרגליים קצרות וצהובות. בתעופה הכנפיים ארוכות וקהות-קצה למדי, ומוחזקות ב-V גבוה בעת ריחוף; מלמטה הציפור לבנה עם קצות נוצות ראשוניות כהים. הצעירה ניתנת לזיהוי מיד: אפורה-חומה מלמעלה עם שוליים בהירים לנוצות היוצרים מראה קשקשי, סינר כתום-חום מטושטש לרוחב החזה, כתם כתף עמום יותר וקשתית חומה-כהה עד ענברית, הנעשית אדומה-עמוקה רק אחרי השנה הראשונה.

מינים דומים

עם דיה שחורה ודיה אדומה הדמיון הוא משפחתי ולא חזותי: שתיהן גדולות בהרבה, עם תעופה רפויה ומתנדנדת וזנב ארוך ומפוצל — רדוד אצל השחורה, עמוק וחלודי אצל האדומה — ולבוש חום או חלודי, ללא הלבן הנקי של הדאה שחורת-הכתף. הדאה שחורת-הכתף שוקלת רבע מדיה אדומה ויש לה זנב קצר וישר; ציפור המתקנת שוב ושוב את מסלולה בעזרת הזנב היא דיה במובן הקלאסי. הבז המצוי הוא המלכודת האמיתית, משום שגם הוא מרחף במקום זמן רב מעל אותם שטחים חקלאיים יבשים ובאותו גובה: אך הוא חום-חלודי עם זנב ארוך וצר, כנפיים מחודדות ומשק מהיר ומרטט, בעוד שהדאה שחורת-הכתף לבנה ואפורה, עם כנפיים רחבות וקהות, גוף דחוס וזנב קצר, ובריחוף היא מחזיקה את הכנפיים גבוה יותר במשק איטי ועמוק יותר, לפני שהיא צונחת בשלבים עם רגליים משתלשלות וכנפיים מורמות בתלילות. ממרחק ונגד האור גם זכר של זרון תכול אפור ולבן, אך הוא ארוך בהרבה בכנף ובזנב, יש לו שת לבן וקצה כנף שחור במקום כתם כתף, והוא סורק את השטח נמוך במקום לרחף מעל נקודה אחת. גם שחף רחוק עלול לגרום לבלבול; ברגע שהציפור מרחפת במקום, העניין מוכרע. אצל צעירות הקשקשים החומים והסינר הכתום עשויים להזכיר בז מצוי, אך הצללית הרחבה, הזנב הקצר והכתף הכהה עדיין קיימים.

בית גידול

שטחים חקלאיים פתוחים ויבשים עם עצים מפוזרים: דגנים בחקלאות בעל, שדות בור ושטחי עשבים, דהסה של אלון גלעין ואלון השעם, מטעי זיתים בניהול לא-אינטנסיבי, עשבוניות ושולי שדות עם אלונים או אקליפטוסים בודדים. היא זקוקה לשני דברים בבת אחת: עשב גבוה שבו חיים נברנים ועכברים, ועץ או חוט לתצפית. היא צדה בריחוף במקום בגובה של עשרה עד שלושים מטרים ובצניחה בשלבים, וגם בהמתנה מעמוד או מקו חשמל. היא מקננת בקן ענפים קטן בצמרת עץ בודד, ובשנה טובה של מכרסמים עשויה לגדל שניים ואף שלושה מחזורים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מין אפריקני ואסייתי, תושב קבע בתחום המפה בצפון אפריקה ובלבנט, וכיום גם מקנן בדרום-מערב אירופה. הקינון הראשון באירופה היה במערב חצי האי האיברי ב-1963, וכיום המין מאכלס חלק גדול מהמחצית המערבית של חצי האי האיברי, עם מרכז באקסטרמדורה ובאלנטז'ו וציפורים נוספות באנדלוסיה, בקסטיליה-לה מנצ'ה, במדריד, בקסטיליה ולאון, באראגון, בקטלוניה ובחבל הבסקים; האוכלוסייה האיברית מוערכת ביותר מאלף זוגות. מאז שנות ה-90 התיישבה במערב אירופה הסמוך, וכיום מקננת הרחק מצפון לפירנאים, עם קינונים מזדמנים במרכז אירופה, באגן הקרפטים ובדרום סקנדינביה. בצפון-מערב אירופה היא הייתה נדירה ממש עד סוף המאה הקודמת; כיום נצפות כמה עשרות ציפורים בשנה סביב הים הצפוני הדרומי.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

באקסטרמדורה או באלנטז'ו נסעו בדרך צדדית דרך שטחי דגנים ודהסה בזריחה או בשעה האחרונה של היום, וסרקו את החוטים, העמודים והצמרות הבודדות: הדאה יושבת גבוה ובגלוי, והלבן שלה נראה ממרחק רב. דורס קטן המרחף במקום מעל שדה בור — עצרו והתבוננו בשקט: בתוך שניות ספורות יתברר אם הזנב ארוך וחום, כלומר בז מצוי, או קצר ולבן, כלומר דאה שחורת-כתף. צפונה יותר, במערב אירופה עד הים הצפוני הדרומי, כדאי לבדוק את אותם שטחים חקלאיים פתוחים בין מאי לנובמבר.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ובמערב אירופה היא בעלייה ברורה הן בתחום התפוצה והן במספרים. האיומים העיקריים הם העצמת החקלאות ואובדן שולי שדות ועצים מפוזרים, התחשמלות והתנגשות בקווי חשמל, דריסה בכבישים — היא צדה הרבה לאורך דרכים — ורעל המונח לבעלי חיים אחרים.

שם מדעי

Elanus caeruleus | (Desfontaines, 1789)

Desfontaines תיאר את המין ב־1789 בשם Falco caeruleus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Elanus הוגדר ב־1809 על ידי De Savigny. Elanus מהיוונית elanos, שמה של דיה. caeruleus בלטינית 'כחול', על שם הנוצות הכחלחלות-אפורות. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אלג'יר.