דררה אלכסנדרית (Psittacula eupatria) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

עמוק, צורם ומהדהד: kee-aar או kee-yah רם, rraaa מתגלגל ו-klak-klak-klak יבש ומטרטר. הכול נשמע נמוך ומלא בהרבה מהצווחה הגבוהה של הדררה, ובלהקה מעורבת הבדל זה בגובה הצליל הוא הסימן השימושי ביותר. באתר הלינה וסביב חלל הקן נשמע גם פטפוט של צלילים קצרים ונובחים. נשמעת כל השנה, בעיקר לקראת רדת החשכה.

האזנה: קריאהXC1088449

הקלטה: Sam Hambly — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

דררה גדולה וכבדת-מבנה של 56–62 cm, שיותר ממחציתם זנב. ירוקה-עשב, עם גוון אפור-כחלחל על הכיפה האחורית והלחיים ובטן צהובה-ירקרקה. שני סימנים מכריעים. ראשית המקור: גדול מאוד, אדום-דם עמוק עם קצה צהוב-בהיר, כבד בהרבה מאשר אצל כל דררה אחרת באירופה. שנית כתם אדום-חום כהה על מכסות הכנף הפנימיות, כתם הכתף, הקיים בכל לבוש — כולל נקבה וצעיר. לזכר גם סנטר שחור ופס לחי שחור הנמשך לפס ורוד בעורף; לנקבות ולצעירים אין דגם זה. צללית התעופה היא גרסה מוגדלת של הדררה: ישרה ומהירה, אך במשקים איטיים וכבדים יותר, עם חלק אחורי רחב יותר, והזנב הארוך מסתיים בקצוות צהובים.

מינים דומים

הדררה היא המין החשוב להשוואה, משום ששני המינים עפים יחד באמסטרדם, בקלן ובבריסל וחולקים את אותם אתרי לינה. היא קטנה בשליש ודקה בהרבה, מקורה דק יותר ורק הלסת העליונה אדומה, וכתם הכתף חסר לה לחלוטין; קריאתה צווחנית וגבוהה, ואילו זו של הדררה האלכסנדרית עמוקה וצורמת יותר, ומשק כנפיה מהיר ורדוד יותר. לזכר הדררה צווארון שחור דק עם שוליים ורודים, ולזכר הדררה האלכסנדרית גרסה רחבה יותר של אותו דגם. במקרה של ספק בדקו את כיפוף הכנף. התוכי הנזירי אינו דומה לאף אחת מהן — מוצק וקצר-זנב, עם מצח אפור, גרון אפור וחזה מקושקש באפור ומקור בצבע קרן, והוא בונה קן ענפים מגושם במקום לקנן בחלל.

בית גידול

פארקים עירוניים ותיקים, בתי קברות דמויי פארק, יערות אחוזה ופרברים ותיקים — בכל מקום שיש בו עצים ותיקים ועבים מאוד. מקננת מאמצע מרץ עד סוף אפריל בחללי עצים מרווחים, לרוב חורי נקרים ישנים או חללי ריקבון שכורסמו והורחבו, ולעתים חללים שהציפור חוצבת בעצמה בעץ רך; בתטולה שתיים עד ארבע ביצים. ניזונה מזרעים, ניצנים, פרחים, נצרים צעירים ופירות, ובחורף גם ממתקני האכלה בגינות. לנה בעשרות עד מאות בחורשת עצים קבועה, לעתים קרובות יחד עם דררות.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

תחום התפוצה הטבעי נמצא בדרום אסיה ובהודו-סין: מהקצה המזרחי של הרמה האיראנית דרך תת-היבשת ההודית וסרי לנקה עד הודו-סין, עם צורה נפרדת באיי אנדמן. כל זה נמצא ממזרח לשטח שמפות המדריך מכסות. באירופה מקור האוכלוסייה בציפורי כלוב שברחו. המעוז נמצא באמסטרדם ובהארלם, עם אתר הלינה המשותף הגדול באוסטרפארק; מאז 2024 קבוצות משוטטות הרחק יותר. המין מקנן גם בחבל הריין (קלן, עם 93 זוגות ב-2018, ויסבאדן, בון ופרנקפורט), בבריסל, בכמה ערים באיים הבריטיים, ובמספרים ניכרים בפארקים של איסטנבול; במקומות אחרים באזור הים התיכון הוא נדיר.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בחורף, בשקיעה, לכו לפארק עירוני עם אתר לינה גדול של דררות — האוסטרפארק באמסטרדם, או הפארקים של איסטנבול — והמתינו להגעת הדררות. בתוך להקת הדררות יש מיעוט שנראה שונה: גדול יותר, במשקים איטיים יותר, עם חלק אחורי כבד יותר וזנב ארוך יותר. כשקבוצה נוחתת בצמרת, אתרו במשקפת את הכתם האדום בכיפוף הכנף — הוא קיים גם אצל נקבות וצעירים, ומכריע את הזיהוי מיד. הקריאה העמוקה והמהדהדת יעילה באותה מידה: היא נשמעת בבירור מעל שאר הקולות. בעונת הקינון כדאי לעקוב אחר בוקיצות ודולבים ותיקים עם חלל מרווח.

מצב שימור

מסווגת כקרובה לסיכון (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע) ובירידה. הסיבה היא לכידה לסחר בציפורי כלוב — לפחות 57,772 ציפורים נכנסו לסחר הבין-לאומי בין 1981 ל-2014 — יחד עם אובדן יערות ותיקים; הירידות החדות ביותר נרשמו בסינד ובפנג'אב, במישור האינדוס, ובחלקים של הודו-סין. התמונה באירופה הפוכה: כאן זהו מין מוכנס שמקורו בציפורי כלוב שברחו, ומאז 2013 בערך התפשטותו מואצת, עם הכפלה כל כמה שנים. המין אינו ברשימת המינים הפולשים הזרים בעלי חשיבות לאיחוד האירופי. הערכת סיכונים מצביעה על תחרות אפשרית על חללי עצים מרווחים עם מקנני חללים מקומיים, ומציינת שהדברה ממוקדת קשה, משום שהציפורים יושבות בין דררות רבות בהרבה. ראיות מוצקות לדחיקה עדיין חסרות; המספרים קטנים מספיק כדי לעקוב אחריהם מקרוב.

שם מדעי

Psittacula eupatria | (Linnaeus, 1766)

Linnaeus תיאר את המין ב־1766 בשם Psittacus eupatria; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Psittacula הוגדר ב־1800 על ידי Cuvier. Psittacula בלטינית, צורת הקטנה של psittacus 'תוכי', כלומר 'תוכי קטן'. eupatria ביוונית, מ-eu 'היטב, אציל' ו-patria 'מוצא', השוו eupatridēs 'בן אצילים'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־ג'ינג'י, הודו.