בולבול ממושקףבּוּלְבּוּל מְמוּשְׁקָף | Pycnonotus xanthopygos

קול

קורא הרבה ונשמע לאורך כל היום. השיר הוא משפט שרוק קצר, מלא וצלול מאוד בן ארבעה עד שבעה צלילים, עם קפיצה כלפי מעלה באמצעו, המושמע מגג, מאנטנה או מראש ברוש וחוזר כל כמה שניות. נוסף על כך kweet חד וחודר כקריאת קשר, פטפוט מהיר בכל מפגש של שתי ציפורים, וכלפי חתול או ינשוף chrr-chrr צורם וממושך המושך את כל ציפורי הסביבה. החל מחצי שעה לפני הזריחה זוהי הציפור הראשונה הנשמעת בגינה בלבנט.

זיהוי

ציפור שיר מוצקה, באורך זרזיר מצוי בערך אך עם זנב ארוך יותר באופן ברור. הראש שחור-פיח, מבסיס המקור על פני הכיפה, הלחי והגרון ועד גבול חד למדי בחזה העליון, ובתוך השחור טבעת לבנה צרה סביב העין — ה'משקפיים' שעל שמם נקראים השם העברי (בולבול ממושקף) והשם האנגלי; השם המדעי, שפירושו 'צהוב-שת', מתייחס לצהוב שמתחת לזנב. שאר הגוף בגוונים מתונים: הגב, הכנפיים והזנב אפורים-חומים, הצד התחתון חום-אפרפר בהיר, בהיר מעט יותר לכיוון הבטן. מתחת לזנב כתם צהוב חם ונקי, הנראה מיד כשהציפור ממריאה או פורשת את זנבה. המקור קצר, שחור ומעוקל מעט, עם זיפים נוקשים בבסיסו; הרגליים כהות. הזוויגים דומים. לצעירים ברדס חום יותר, טבעת עין עמומה יותר וצהוב חיוור יותר מתחת לזנב. אין ציצית, אם כי נוצות הכיפה מזדקפות לרגע בעת התרגשות.

מינים דומים

בלבנט זהו הבולבול היחיד, וזה פותר את רוב השאלות. בלבול נובע דווקא מציפורי גינה אחרות כהות-ראש: נקבת שחרור גדולה ומוצקה יותר, חומה אחידה ללא ברדס שחור, מקורה בהיר, היא מחפשת מזון על הקרקע ולא בשיח, ואין לה צהוב מתחת לזנב. במקרה של ספק בדקו תמיד שני דברים יחד: טבעת העין הלבנה בתוך השחור, והצהוב מתחת לזנב. בולבול בלבנט ללא טבעת עין אך עם כתם לחי לבן גדול הוא בולבול לבן-לחיים שנמלט מכלוב; בולבול עם ציצית שחורה גבוהה וכתם לחי אדום הוא בולבול אדום-שפם שנמלט מכלוב. בקצה המערבי של התפוצה, בסיני ובעמק הנילוס, נכנס לתמונה הבולבול האפריקני: אין לו טבעת עין לבנה, והכיסויים מתחת לזנבו לבנים ולא צהובים.

בית גידול

בכל מקום שבו שיחים, עצים ומים נפגשים. גינות עירוניות, פארקים, שטחי מלונות, נטיעות רחוב ובתי קברות, ומעבר להם מטעי הדרים, רימונים, תמרים וזיתים, כרמים, החורש והבתה של הרי הים התיכון, וסבכי הרדוף, האשל והשיזף בוואדיות, עד נאות המדבר של הערבה וים המלח. הוא נמנע מיער סגור וממדבר חשוף. התזונה צמחית ברובה: פירות, גרגרים, ניצני פרחים וצוף — הוא נתלה על אלוואי פורח ועל עצי שסק — ובנוסף חרקים, בעיקר בעונת הקינון. הקן הוא ספל רופף מזרדים, גבעולי עשב, עלים וטחב, מרופד בשיער ובשורשים דקים, בשיח או בעץ נמוך בגובה מטר עד שלושה מטרים, לעתים קרובות ממש ליד מרפסת.

תפוצה ונדידה

הלבנט והמזרח התיכון הסמוך. בתחום המפה הוא מקנן לאורך החוף הדרומי של אנטוליה, מסביבת קאש מזרחה דרך אנטליה, מרסין, אדנה וחטאי, והלאה דרך הלבנט המערבי וסיני. מחוץ לתחום המפה התפוצה נמשכת על פני מערב חצי האי ערב ודרומו. זהו מין יציב, הנע לכל היותר בתוך אזורו, מגינות גבוהות אל העמקים. באנטוליה התפשט בעשורים האחרונים באופן ניכר מערבה לאורך החוף.

• יציב
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

אין צורך בחיפוש: בירושלים, בתל אביב, בעמאן או באדנה שבו בחוץ במקום שבו פועל צינור השקיה או טפטפת. בשעות החום הציפורים באות לשתות ולהתרחץ, ואז טבעת העין הלבנה והצהוב מתחת לזנב נראים במבט אחד. לשמיעת השיר, חצי השעה הראשונה אחרי הזריחה היא הטובה ביותר; חפשו את הציפור בנקודה הגבוהה ביותר בסביבה, משום שהיא מעדיפה אנטנה או ענף חשוף. במטע עם תאנים או תמרים בשלים מתקבצות בסתיו עשרות ציפורים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית, ושכיח עד שכיח מאוד ברוב תחום תפוצתו. המין נהנה במידה רבה מגינות, השקיה, צמחייה עירונית ומטעים, ומתפשט — באופן ניכר מערבה לאורך חוף אנטוליה. באזורי גידול פירות הוא נחשב מקומית למזיק משום שהוא ניזון מתאנים, תמרים, ענבים ושסק בשלים; לאמצעי ההרחקה אין השפעה מדידה על מספרו. אין איומים משמעותיים.

שם מדעי

Pycnonotus xanthopygos | (Hemprich & Ehrenberg, 1833)

Hemprich & Ehrenberg תיאר את המין ב־1833 בשם Ixus xanthopygos; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Pycnonotus הוגדר ב־1826 על ידי Boie. Pycnonotus ביוונית, מ-puknos 'עבה, דחוס' ו--nōtos '-גב', מ-nōton 'גב', על שם הנוצות הצפופות של הגב. xanthopygos ביוונית 'צהוב-שת', מ-xanthos 'צהוב' ו-pugē 'שת'; אצל ציפור זו דווקא מכסות הזנב התחתונות הן הצהובות. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מווילח שעל הים האדום.