נקר לבן-גב (Dendrocopos leucotos) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

קריאת הקשר היא kyuk רך ונמוך, שטוח ופחות חד מה-kik! של הנקר העקוד, החוזר בערך פעם בשנייה ועובר לסדרה מטרטרת כשהציפור מוטרדת. התיפוף הוא הרמז הברור ביותר: ארוך, רם ומואץ, הרבה יותר משנייה, בעוד שהנקר העקוד מסיים בחצי מזה. במרץ ובאפריל הוא נישא רחוק דרך יער חשוף מעלים.

האזנה: תיפוףWikimedia Commons

הקלטה: Hangvadász — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

גדול וארוך גוף יותר מהנקר העקוד, עם צוואר ארוך, מקור כבד ומראה כבד-חלק-עליון במקצת. הגב התחתון והשת לבנים – הסימן הטוב ביותר, אף שבדרך כלל נראה רק אצל ציפור מטפסת או בתעופה – והכנפיים מפוספסות לרוחב בשחור-לבן דק, ללא כתם כתף לבן גדול. הצדדים וצדי החזה מפוספסים בשחור ותחתית הזנב ורודה עד אדומה עמומה. לזכר כיפה אדומה כולה, לנקבה כיפה שחורה; לצעירים כיפה אדומה עמומה ומנומרת. לצורה הדרומית לילפורדי, מהפירנאים ועד הקווקז, גב מפוספס לרוחב ולא לבן נקי וחלק תחתון מפוספס בצפיפות רבה יותר.

מינים דומים

לנקר העקוד שני כתמי כתף לבנים גדולים על גב שחור, חלק תחתון לבן אחיד ותחתית זנב אדומה בוהקת, ופס השפם השחור שלו נמשך עד העורף; לזכר רק כתם עורף אדום. הנקר לבן-הגב הפוך בכל אלה: כנפיים מפוספסות לרוחב ללא כתמי כתף, גב תחתון לבן, צדדים מפוספסים, ואצל הזכר כיפה אדומה כולה. הנקר הבינוני קטן בהרבה, עם פנים לבנות פתוחות ובטן ורודה-סלמונית; הנקר הגמדי בגודל דרור ולעולם אינו מראה אדום מתחת לזנב.

בית גידול

יער נשירים ותיק ולח עם עץ מת רב: יער אשור ואלון, יער ביצה של אלמון, התחדשות של ליבנה וצפצפה רועדת, ויער אשור הררי דרומה יותר. הוא חוצב עמוק בעץ רך ונרקב אחר זחלי יקרוניות ואחרים, ולכן זקוק לגזעים עבים גוססים ושרועים – יותר עץ מת מכל נקר אירופי אחר. שטחי נפילת רוח, עומדים שרופים ושמורות לא מנוהלות הם השטח הטוב ביותר עבורו; יער ייצור שממנו מסולק העץ המת אינו מציע לו בית גידול.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מסקנדינביה ומאזור הבלטי דרך מזרח מרכז אירופה והקרפטים ועד הבלקן, אנטוליה והקווקז, עם אוכלוסיות הרריות מבודדות בפירנאים ובאפנינים, והלאה מזרחה דרך סיביר ועד חצי האי הקוריאני והאיים היפניים. בחצי האי האיברי הוא מצוי רק ביערות האשור הפירנאיים של נווארה – אירטי וקינטו ריאל – וכמעט כנוכחות סמלית בעמק אנסו שבאוסקה; האוכלוסייה בצד הצפוני של הפירנאים מונה כשלוש מאות זוגות.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

יש לבקר בשמורה שבה העץ המת נשאר במקום נפילתו: בילובייז'ה, הקרפטים, יערות האלפים הבווריים או יערות האשור הפירנאיים של אירטי וקינטו ריאל בנווארה, בגובה 800 עד 1,700 מטרים. מרץ ואפריל הם החודשים, מוקדם בבוקר, ומשיכת התיפוף הארוכה והמואצת היא הסימן הטוב ביותר; הקריאה היא kyuk רך החוזר בערך פעם בשנייה. אחר כך יש ללכת לאט ליד אשורים וליבנים שרועים ולחפש חציבות טריות וגסות נמוך על הגזעים; הציפור עצמה שקטה ואינה ביישנית.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך הצטמצם מאוד במערב אירופה ובצפונה ונמצא מקומית על סף היעלמות. הסיבה זהה בכל מקום: ממשק יער המסלק עץ מת וגוסס. היכן שיער נשירים ותיק נותר ללא התערבות, המין חוזר.

שם מדעי

Dendrocopos leucotos | (Bechstein, 1802)

Bechstein תיאר את המין ב־1802 בשם Picus leucotos; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Dendrocopos הוגדר ב־1816 על ידי Koch. Dendrocopos ביוונית, מ-dendron 'עץ' ו-kopos 'מכה'. leucotos ביוונית, מ-leukos 'לבן' ו--notos '-גב'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שלזיה.