חצוצרן מדבר (Bucanetes githagineus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

הקריאה היא סימן הזיהוי העיקרי: chzeee ארוך, אנפופי ומזמזם, בגוון של חצוצרת פח או קזו, לעתים קרובות בסדרות קצרות מהקרקע או בתעופה. השיר מחבר כמה זמזומים כאלה עם צלילים מטרטרים ויבשים יותר ביניהם, מאבן, מקיר או בתעופת שיר קצרה ומרפרפת.

האזנה: קריאהXC1100574

הקלטה: Sathyan Meppayur — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

פרוש קטן ועגלגל עם ראש גדול, זנב קצר ומקור כבד וקהה. הראש והצוואר אפורים-כסופים, הגב חום-חולי והחלק התחתון ורוד-חולי בהיר, עם שוליים ורודים בכנף ובזנב הבולטים באור. לזכר בעונת הרבייה מקור אדום-אלמוגי בוהק, סימן הזיהוי הבולט ביותר של המין. אצל הנקבה ובחורף המקור בצבע קרן צהבהב, והעוף כולו עמום וחולי יותר, עם פחות ורוד.

מינים דומים

ללא צבע המקור זהו עוף קטן, בהיר וחסר סימנים, ולכן המבנה והקול מכריעים. התפוחית המצויה דקה יותר, עם כתמי כנף לבנים וצדי זנב לבנים, ומפוספסת בבירור. ורדית סיני, שכנתו במזרח התיכון, גדולה וארוכת זנב יותר ובעלת מקור בצבע קרן. לירקון המדבר מקור שחור וכנף בשחור-לבן. חצוצרן המדבר הוא הקטן והעגול מכולם, עם המקור הכבד ביותר על הגוף הקטן ביותר – וקריאה אחת מכריעה.

בית גידול

הקרקע החשופה ביותר: מדבר אבנים, שטחי בתרונות, ramblas יבשים (אפיקי נחל רחבים ויבשים שזורמים בהם מים רק אחרי שטפונות), מישורי חצץ, שדות לבה, מחצבות נטושות ומדרונות ערבה עם שיחים נמוכים פזורים. מקנן בסדק או מתחת לאבן ומלקט בהליכה על קרקע פתוחה זרעים של צמחים חד-שנתיים. עליו לשתות מדי יום, ולכן הוא נשאר בטווח של מעיין, שוקת בקר או מאגר מים קטן.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

באירופה הוא מוגבל לדרום-מזרח חצי האי האיברי – אלמריה, מורסיה, גרנדה ודרום אליקנטה – שבו התיישב משנות ה-60, וחיים שם כיום כמה אלפי פרטים. מעבר לכך הוא מאכלס את כל האיים הקנריים, נפוץ בלנסרוטה ובפוארטבנטורה, ותפוצתו משתרעת דרך המגרב, צפון-מזרח אפריקה, סיני ודרום הלבנט. מחוץ לאזורים אלה הוא נדיר מאוד: בצפון-מערב אירופה יש רק כמה עשרות תצפיות, רובן בסוף האביב.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

יש להגיע עם אור ראשון למישור אבנים שיש בו מים – הסביבה של קאבו דה גאטה, מדבר טברנס, או בפוארטבנטורה כל שוקת בקר ליד cortijo נטוש (משק חקלאי אנדלוסי מבודד). יש להתיישב ולהאזין; הזמזום מסגיר את העופות זמן רב לפני שהם נראים, משום שכשהם הולכים על חצץ הם כמעט בלתי נראים. בצהריים השטח ריק ואין טעם לחפש.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). האוכלוסייה האיברית קטנה ודחוקה לרצועה הנתונה ללחץ כבד מצד חממות פלסטיק, חוות סולאריות ובנייה; באיים הקנריים וברחבי צפון אפריקה המין מצוי ומצבו טוב. המין תלוי במקומות שתייה.

שם מדעי

Bucanetes githagineus | (Lichtenstein, 1823)

Lichtenstein תיאר את המין ב־1823 בשם Fringilla githaginea; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Bucanetes הוגדר ב־1851 על ידי Cabanis. Bucanetes ביוונית, מ-bukanētēs 'חצוצרן', מ-bukanē 'קרן', על שם הקריאה האנפפית. githagineus בלטינית, שנבנה על Githago, צמח השדה אגרוסטמה, מ-gith 'כוסבר' ו--ago 'דומה ל-'; טמינק סבר ששם העוף נגזר משם הצמח. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־דרם, מצרים העליונה.