יסעור גדוליַסְעוּר גָּדוֹל | Calonectris diomedea

קול

שקט בים; קורא הרבה במושבה לאחר רדת החשכה. הקריאה היא יללה אנפפית דו-חלקית aa-oo, מחוספסת וקצרה יותר מהקריאה התלת-חלקית של יסעור קורי, ולעתים קרובות מסתיימת בשיהוק. הזכרים קוראים בקול גבוה ואנפפי יותר, הנקבות בקול נמוך וצרוד יותר. מעל מושבה פעילה בקברה או בזמברה הופך הדבר למקהלת יללות רצופה מאפריל עד אוגוסט, הנמשכת כל הלילה.

זיהוי

עוף ים גדול וארוך כנף, עם ראש וגב אפורים-חומים העוברים לגחון לבן ללא גבול חד, כלומר ללא כיפה וללא צווארון. המקור צהוב עם פס כהה לפני הקצה, אך דק ונמוך יותר משל יסעור קורי. הסימן המכריע נמצא בכנף התחתונה: טריז בהיר עובר מהמשניות דרך בסיסי האברות החיצוניות אל קצה הכנף, כך שכף הכנף נראית דו-גונית מלמטה ולא כהה באופן אחיד. גם השוליים האחוריים הכהים צרים יותר. התעופה גלישה בקשתות ארוכות, אך קלה מעט יותר ובהקשות מהירות מעט יותר מאשר אצל הציפור האטלנטית הכבדה יותר.

מינים דומים

יסעור קורי חסון יותר, מקורו עבה יותר וכף כנפו כהה לגמרי מלמטה ללא טריז בהיר; השניים חופפים סביב גיברלטר ומול צפון-מערב אפריקה, ושם עדיף להשאיר פרטים רבים ללא שם. ליסעור שחור-הכיפה כיפה שחורה, צווארון לבן, מקור שחור וכתם בטן כהה. היסעור המצוי והיסעור הבלארי קטנים וכהים יותר בבירור, עם הקשות מהירות ורדודות וגלישות קצרות בהרבה. היסעור הכהה כהה לגמרי עם פס כסוף בכנף התחתונה.

בית גידול

מחוץ לעונת הקינון ציפור של מים פתוחים, המעדיפה את שולי המדף היבשתי, הרים תת-ימיים וחזיתות שבהן נפגשים מים חמים וקרים. הוא מחפש מזון בתעופה נמוכה וגולשת, אוסף דגים קטנים ודיונונים מפני המים וצולל צלילות רדודות; הוא עוקב אחר להקות סרדינים ואנשובי המועלות אל פני המים בידי טונות ודולפינים, ומתקבץ במספרים מאחורי מכמורתנים. הוא מקנן בסדקים ובמחילות על איונים סלעיים ומצוקים תלולים, ועולה ליבשה רק בחושך.

תפוצה ונדידה

מקנן כמעט בכל הים התיכון. במערב הוא מקנן באיי צ'פרינס, בקולומברטס, באיים הבלאריים (קברה, מנורקה, איביסה ופורמנטרה) ובכמה איונים מול חופי קטלוניה ומורסיה; במקומות אחרים הוא מקנן בקורסיקה, בסרדיניה, בסיציליה, במלטה, בים האדריאטי, בים האגאי, בכרתים ובדודקאנס, והמושבה הגדולה בעולם נמצאת בזמברה שבמפרץ תוניס. לאחר הקינון כמעט כל האוכלוסייה עוזבת את הים התיכון דרך מצר גיברלטר באוקטובר ובנובמבר אל מרכז ודרום האוקיינוס האטלנטי, וחוזרת למושבות בין סוף פברואר למרץ. מחוץ לים התיכון הוא נראה בקביעות בנדידה מול החופים האטלנטיים של חצי האי האיברי; בים הצפוני הוא נדיר מאוד, משום שיסעורים גדולים החולפים שם על פני לשונות יבשה מזוהים לעתים רחוקות עד רמת המין. כדי לראות אותו יש להגיע לים התיכון.

• קינון (קיץ)
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

האפשרות הקלה ביותר באירופה היא שיט ערב מול קברה, הקולומברטס או חוף מנורקה ביוני או ביולי: הציפורים מתקבצות אז על המים ברפסודות של עשרות עד מאות לפני שהן נכנסות למושבה לאחר רדת החשכה, ובטווח כזה קל לבדוק את הטריז הבהיר בקצה הכנף. מהיבשה מצר גיברלטר מתאים ביותר באוקטובר, עם רוח מערבית קלה וטלסקופ מכוון למים העמוקים מול פונטה קרנרו או טריפה, אם כי שם הוא עף מעורב עם יסעורי קורי. בחוף הלבנטה ימים שקטים באוגוסט נותנים סיכויים טובים מלשונות יבשה כמו קבו דה לה נאו, כשהציפורים עוקבות אחר המכמורתנים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך האוכלוסייה בים התיכון הולכת וקטנה. הגורמים העיקריים הם לכידה אגבית בחכות ארוכות וברשתות עמידה, חולדות וחתולי פרא במושבות, והפרעה מפעילות נופש באיי הקינון. משום שהציפורים מתבגרות מאוחר ומטילות ביצה אחת בשנה, לתמותת בוגרים יש משקל רב; סילוק חולדות מאיי קינון ושינוי ציוד החכות הארוכות כבר הניבו תוצאות בכמה מקומות.

שם מדעי

Calonectris diomedea | (Scopoli, 1769)

Scopoli תיאר את המין ב־1769 בשם Procellaria diomedea; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Calonectris הוגדר ב־1915 על ידי Mathews & Iredale. Calonectris מצרף את היוונית העתיקה kalos 'טוב, אציל' לשם הסוג Nectris, ששימש ליסעורים אצל חוקר הטבע הגרמני היינריך קוהל ב-1820. diomedea מתייחס לגיבור היווני דיומדס, שחבריו האבלים הפכו לאחר מותו לעופות ים לבנים. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־איי טרמיטי, איטליה.