אנפה ארגמניתאֲנָפָה אַרְגְּמָנִית | Ardea purpurea

קול

קוראת לעתים רחוקות יותר ובגובה רב יותר מהאנפה האפורה: krek או kreek קצר, צרוד ומעט חנוק, בדרך כלל בהמראה או מעל המושבה. ליד הקן סדרה של צלילי נחירה וקרקור והתחננות רוטטת של הצעירים. נשמעת בעיקר מעל מרחבי סוף גדולים במאי וביוני, מוקדם בבוקר וכשהציפורים מגיעות ללינה.

זיהוי

דקה וכהה במידה ברורה מהאנפה האפורה, עם צוואר דק ומתפתל ומקור ארוך, חד ומחודד בצבע צהוב-חום. לבוגרות צוואר חלודי עם קווים שחורים חדים, כיפה שחורה עם נוצות נוי ארוכות, צד עליון אפור-צפחה עם כתפיות חומות-סגולות, ואצבעות ארוכות מאוד. בתעופה בולטים שדרית הצוואר העמוקה והמעוקלת בהרבה – היא תלויה בבירור מתחת לגוף – וכפות הרגליים הגדולות הנגררות מאחורי הזנב. הכנפיים נראות צרות וזוויתיות יותר מאלה של האנפה האפורה. הצעירות בצבע חום-אוכרה חם, ללא דגם הראש השחור, ונראות בתעופה חומות-צהבהבות אחידות.

מינים דומים

האנפה האפורה היא המין היחיד שבאמת ניתן להתבלבל עמו: בהירה ובעלת אפור קר יותר, עם צוואר עבה יותר ושדרית רדודה יותר, כנפיים הנראות רחבות יותר עם לוח בהיר יותר בקדמת הכנף, וכפות רגליים קטנות בהרבה שכמעט אינן נראות. שדרית הצוואר העמוקה והתלויה נמוך, יחד עם האצבעות הבולטות, מכריעות גם בצללית רחוקה. אנפה ארגמנית צעירה באור חלש עשויה להזכיר אנפה מסורטטת, אך זו קצרה יותר ורחבת כנפיים יותר, כבדה יותר, ובעלת אברות ראשוניות מפוספסות לרוחב בשחור ובחום-צהבהב.

בית גידול

מרחבי סוף נרחבים, לחים ועומדים, עם תעלות פתוחות ומים רדודים עשירים בדגים; מקננת נמוך בסוף או בסבך ביצה, לעתים בערבות. צדה בתעלות צרות, לאורך שולי סוף, בתעלות ניקוז, ובדרום אירופה במידה רבה בשדות אורז. מה שהיא צריכה מעל לכול הוא שוליים בין סוף למים פתוחים.

תפוצה ונדידה

בצפון-מערב אירופה מקננת לא מצויה המוגבלת למספר מועט של ביצות גדולות, כמו הזאוובוזם, אגמי ניוקופ, בוטסהול, אגמי הוכט וחלקים מהדלתה. בחצי האי האיברי היא מצויה בהרבה, עם מושבות בדוניאנה, בדלתת האברו, באלבופרה של ולנסיה ובאזור האורז של הגוואדלקוויר. כל הציפורים האירופיות חורפות בסאהל, ולכן האוכלוסייה רגישה לבצורת שם.

• יציב
• קינון (קיץ)
• חורף
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

במאי או ביוני יש לעמוד על סוללה או בנקודת תצפית מעל ביצת סוף גדולה בשעה הראשונה של האור ולחפש אנפות המגיעות נמוך מעל הסוף; זו השעה שבה הציפורים נעות בין המושבה לאזורי ההזנה.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך האוכלוסייה האירופית ירדה לאורך זמן עקב אובדן ביצות סוף וניקוז. המין עדיין תלוי בממשק פעיל של ביצות עם מפלסי מים גבוהים וסוף ותיק עומד.

שם מדעי

Ardea purpurea | Linnaeus, 1766

Linnaeus תיאר את המין ב־1766 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Ardea הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Ardea היא המילה הלטינית ל'אנפה'. purpurea בלטינית 'ארגמני', על שם הנוצות האדמדמות. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־צרפת.