חרטומית בנגלית (Rostratula benghalensis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

כמעט שותקת מחוץ לעונת הקינון, וגם בעונה הקריאה היא של הנקבה, בניגוד לסדר הרגיל. עם רדת הערב ובמשך הלילה היא משמיעה צליל עמוק, חלול ורועם, ook … ook … ook, החוזר באיטיות ולעתים נמשך דקות, בדומה לנשיפה על פי בקבוק ריק. קשה מאוד לאתר את מקורו, והוא נשמע כאילו הוא בא מכל הכיוונים בבת אחת. הזכר כמעט אילם; שניהם משמיעים kek צרוד קצר בעת הברחה, והזכר נושף ליד הקן.

האזנה: שירהXC936883

הקלטה: Greg Irving — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

חופמאי גוץ דמוי חרטומית, עם מקור ארוך המתכופף ומתרחב מעט בקצהו, רגליים ירקרקות קצרות וכנפיים רחבות ומעוגלות. לשני הזוויגים פס כיפה בהיר, כתם סביב העין הנמשך לחוד מאחוריה, ורצועה בהירה רחבה היורדת מהכתף לרוחב צד החזה, כאילו הציפור חולקה לשניים. הנקבה – הציפור שבתמונה – היא הצבעונית מבין השתיים: ראש וצוואר ערמוניים עזים, רצועת חזה שחורה, חלק עליון ירוק-ברונזה כהה עם פסים שחורים דקים ושני פסים זהובים לאורך הגב, וכתם עין לבן טהור. הזכר קטן ועמום יותר: ראש חום-אפרפר, כתם עין צהבהב ולא לבן, וכתמים זהובים פזורים על מכסות הכנף.

מינים דומים

ממרחק הצורה יכולה להזכיר חרטומית, ובכך הדמיון נגמר. לחרטומית הביצות פסים חדים בכהה ובקרם, מקור ארוך בהרבה וישר לחלוטין וכנפיים מחודדות, והיא ממריאה גבוה בקריאה צרודה ובזיגזג. החרטומית הבנגלית חמה ומדוגמת יותר, נושאת את כתם העין הבהיר ואת הרצועה האלכסונית על צד החזה, וממריאה בחולשה על כנפיים רחבות ומעוגלות כשרגליה משתלשלות, יותר כמו מסיק מאשר כמו חרטומית. מקרוב, קצה המקור המתכופף והמורחב מעט מכריע.

בית גידול

שולי מים מתוקים רדודים ובוציים עם כיסוי רב: שולי סוף וגומא לאורך ביצות, תעלות ניקוז ותעלות השקיה מגודלות, שדות אורז, אחוים לחים ובעיקר בריכות דגים. זקוקה לבוץ רך לחיטוט ולצמחייה שאפשר להיכנס אליה, ודווקא הרצועה הצרה הזו שבה הפתוח והסגור נפגשים – לעתים ברוחב של כמה מטרים בלבד – היא שמקשה כל כך לראותה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

נפוצה באפריקה שמדרום לסהרה, במדגסקר ומתת-היבשת ההודית דרך דרום-מזרח אסיה. בתוך אזור המפה יש שני מאחזים קטנים. בדלתת הנילוס ובפאיום היא מקננת בדלילות. בלבנט שורדת אוכלוסייה קטנה בבריכות הדגים ובביצות של מישור השרון – המעפיל, גן שמואל, ביצת פולג ואגמון חפר – שם היא נרשמת מאז שנות ה-80 ומדי שנה בשנים האחרונות. היא לא הגיעה לאירופה.

חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בשלושת רבעי השעה האחרונים של האור, יש לתפוס עמדה בשולי בריכת דגים או תעלה מגודלת במקום שבו הבוץ פוגש את הכיסוי, ולשבת בשקט. יש לסרוק לאט את שולי הצמחייה: הציפור הולכת מרחק קצר ואז עומדת דוממת זמן רב, וכתם העין הבהיר נקלט לפני שאר הגוף. אחרי רדת החשכה הקול הרועם של הנקבה מעיד על נוכחות הציפור, אף שקשה לקבוע היכן היא.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך בתוך אזור המפה הכול תלוי בקומץ אתרים. בדלתת הנילוס ובפאיום ניקוז ביצות, תעלות השקיה מצופות בטון וסילוק צמחיית הגדות מכבידים על המספרים. בלבנט המין תלוי לחלוטין בבריכות דגים, ואלה ממולאות בעפר או מוסבות לגידולים אינטנסיביים במקומות רבים והולכים מסיבות כלכליות. במקומות שבהם בריכות הדגים מנוהלות כשמורות טבע, עם שוליים רדודים, בוץ וסוף, החרטומית הבנגלית שורדת.

שם מדעי

Rostratula benghalensis | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Rallus benghalensis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Rostratula הוגדר ב־1816 על ידי Vieillot. Rostratula בלטינית, צורת הקטנה של rostratus 'בעל מקור', מ-rostrum 'מקור', על שם המקור הארוך של עופות דמויי חרטומית אלה. benghalensis פירושו 'מבנגל', על שם האזור בצפון-מזרח תת-היבשת ההודית. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אסיה.