כל המינים › ציפורי שיר › פרושיים › ורדית גדולה
ורדית גדולהוַרְדִּית גְּדוֹלָה | Carpodacus rubicilla
Grote roodmus | Great Rosefinch | Camachuelo grande | Berggimpel | Roselin rubicille
הוורדית הגדולה היא הגדולה בהרבה מבין הוורדיות באזור, וחיה בפינה הקשה ביותר שלו: מפולות האבנים החשופות ושדות הסלעים של הקווקז, הרבה מעל קו העצים. היא מגיעה למפת הספר רק בשולה המזרחי, ותצפית בה מחייבת עלייה רגלית אל מעבר הרים גבוה.
קול
הקריאה היא שריקה חזקה, נמוכה וצלולה, tew-eet או dju, הנשמעת למרחק רב בין הסלעים, ובדרך כלל היא הסימן הראשון לנוכחות הציפור. השיר הוא סדרה איטית של שריקות עמוקות עם הפסקות קצרות ביניהן, איטי וכבד בהרבה מהמשפט המהיר יותר של הוורדית האירופית, מושמע מסלע או משיח נמוך.
הקלטה: Shuangqi Liu — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
פרוש כבד וארוך-גוף, גדול בהרבה מוורדית אירופית וגדול בבירור מפצחן, עם מקור אפור עבה וזנב ארוך. לזכר הבוגר גוון ורוד עמוק עד ארגמן בראש, בחזה ובבטן, עם נקודות לבנות-כסופות דקות על המצח, הלחיים והחזה, הנראות מקרוב כשכבת כפור; הגב העליון והכנפיים אפורים-חומים. הנקבות והצעירים אפורים-חומים חלקים עם פסים קלושים ומטושטשים, וכמו אצל הוורדית האירופית – פנים שטוחות ללא סימנים עם עין כהה גדולה.
מינים דומים
בקווקז הבלבול הממשי היחיד הוא עם הוורדית האירופית, וההבדל הוא בגודל ובמבנה: הוורדית הגדולה גדולה בבירור – בערך פי אחד וחצי באורכה – גדולת-ראש, ארוכת-זנב ובעלת מקור כבד יותר. גם האדום של הזכר הבוגר שונה – מנוקד בכסוף ולא ארגמן אחיד. הנקבות קשות יותר, אך הוורדית הגדולה נשארת גדולה, ארוכת-זנב וכבדת-מקור, וחיה גבוה יותר, בשטחי סלע חשופים שהוורדית האירופית אינה משתמשת בהם.
בית גידול
שטחי הרים גבוהים וחשופים בין כ-2000 ל-4000 m: מפולות אבנים, קירות סלע, שדות סלעים והעשב הדליל והשיחים הננסיים שביניהם, לעתים קרובות ליד כתמי שלג ופלגי מי הפשרה. בחורף יורדת אל העמקים העליונים וניזונה בשיחים נושאי פירות, בעיקר אשחר הים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
באזור המדריך היא מצויה רק בקווקז, בשוליה המזרחיים הרחוקים של המפה: הרכסים הגבוהים של צפון אוסטיה, קברדינו-בלקריה, גאורגיה וארמניה. מעבר לכך התחום נמשך מזרחה דרך הרי מרכז אסיה, מהפמיר ועד ההימלאיה. היא יציבה ונעה רק במעלה ההר ובמורדו, גבוה בקיץ ונמוך יותר בחורף.
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
יש לחפש ביוני וביולי מעל 2000 m, במפולות האבנים הרחבות סביב מעבר הרים או מתחת לחזית קרחון. יש ללכת לאט ולהקשיב לשריקה הנמוכה; הציפורים מעדיפות סלע בולט כמקום ישיבה, ומשום שהן חיות הרחק מבני אדם, הן מאפשרות לעתים קרובות התקרבות. באוקטובר ובנובמבר הציפורים החורפות בסבכי אשחר הים בעמקים הן אפשרות קלה יותר.
מצב שימור
אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). היא אינה מרובה בשום מקום, אך חיה בשטח שכמעט אינו משתנה, והאוכלוסייה בקווקז נחשבת יציבה. רעייה כבדה יותר במרעה הגבוה ובניית אתרי סקי הם הלחצים המקומיים היחידים.
שם מדעי
Carpodacus rubicilla | (Güldenstädt, 1775)
Güldenstädt תיאר את המין ב־1775 בשם Loxia rubicilla; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Carpodacus הוגדר ב־1829 על ידי Kaup. Carpodacus ביוונית, מ-karpos 'פרי' ו-dakos 'נושך'. rubicilla נטבע בידי ההומניסט תאודורוס גזה מהלטינית rubeus 'אדום' בתוספת הרכיב -cilla, שהופרד בטעות מ-motacilla ופורש כ'זנב'; בתחילה ציין את האדמון המובהק ורק מאוחר יותר הועבר למין זה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הקווקז.



