כל המינים › נקרים וקרוביהם › נקרים › נקר אפור-ראש

נקר אפור-ראשנַקָּר אֲפוֹר-רֹאשׁ | Picus canus

Grijskopspecht | Gray-Headed Woodpecker | Pito cano | Grauspecht | Pic cendré

נקר דק ורך-גוון יותר מהנקר הירוק, של יער רחב-עלים ותיק במרכז, במזרח ובצפון אירופה, עם ראש אפור חלק וללא מסכה. בניגוד לנקר הירוק הוא מתופף הרבה, ושירו הוא סדרת שריקות דועכת.

נקר אפור-ראש (Picus canus)
צילום ראשי · צילום: Alpo Roikola — CC BY 3.0 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

השיר הוא סדרה של שש עד חמש-עשרה שריקות צלולות ומתלוננות, tyu-tyu-tyu-tyu-tyu, היורדות בגובה הצליל, מאטות ודועכות לקראת הסוף; טהורות ונוגות יותר מהצחוק המצלצל של הנקר הירוק. הוא משמיע גם kyuk חד. מפברואר עד מאי הזכר מתופף הרבה: תיפוף ארוך ואחיד הנשמע למרחק, באורך של הרבה יותר משנייה.

האזנה: קריאה ותיפוףXC539248

הקלטה: Matěj Tvarůžka — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

קטן במעט ודק-מבנה יותר מהנקר הירוק, ירוק-זיתי מלמעלה עם שת צהוב-ירקרק וצד תחתון אפור-בהיר חלק ללא סימנים. הראש אפור אחיד, ועליו רק קו שחור דק בין העין למקור ושפם שחור צר; לזכר כתם אדום קטן בקדמת הכיפה, ולנקבה אין אדום כלל. העין אדומה-כהה, והמקור קצר ומחודד יותר. הצעירים עמומים יותר ועם פסי רוחב חלשים בצדדים.

מינים דומים

מלבד הצבע ודגם הראש, שלושה דברים מכריעים מול הנקר הירוק: העין האדומה-הכהה לעומת הקשתית הבהירה של הנקר הירוק, היעדר כל אדום בעורף — אצל הנקבה הראש כולו אפור — והשת העמום והפחות צהוב. ההתנהגות מכריעה: הנקר אפור-הראש מתופף ארוכות, בעוצמה ובאופן קבוע, והוא נשאר קרוב הרבה יותר ליער סגור.

בית גידול

יער רחב-עלים ותיק וסגור עם הרבה עץ מת: אשור, אלון-קרפינוס ובעיקר יערות גדה במישורי הצפה לאורך נהרות, ועד יער הררי מעורב ויער בוריאלי. גם מטעי פרי מסורתיים של עצים גבוהים ואחו מיוער, ושולי יער וקרחות שבהם הוא חופר בקיני נמלים על הקרקע. קשור ליער במידה רבה יותר בבירור מהנקר הירוק.

תפוצה ונדידה

ממזרח מערב אירופה ואזור האלפים מזרחה דרך מרכז ומזרח אירופה, הבלקן וסקנדינביה, והלאה דרך אסיה עד המזרח הרחוק וההימלאיה. חסר באיים הבריטיים, בחצי האי האיברי ובאיי הים התיכון; המקננים הקרובים ביותר לחוף הים הצפוני נמצאים בארדנים ובאייפל, והקרובים ביותר לחצי האי האיברי בווז' ובז'ורה. תושב קבע.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

במרץ ובאפריל לכו מוקדם ביער אשור ותיק או ביער גדה בארדנים ובאייפל, בווז' ובז'ורה, או מזרחה יותר במרכז אירופה, והקשיבו לסדרת השריקות היורדת ולתיפוף הארוך. הטריטוריות נשארות באותו חלל קינון במשך שנים; מי שמכיר את המקום ימצא את הציפור שוב. בחורפים קשים הוא מגיע לעתים לכדורי שומן בכפרים מיוערים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש): מצוי ויציב בתחום התפוצה העולמי שלו, אך נסוג בחדות במערב אירופה. אובדן יער רחב-עלים ותיק עם עץ מת עומד, תיעול נהרות והיעלמות מטעי הפרי המסורתיים של עצים גבוהים הם הסיבות העיקריות.

שם מדעי

Picus canus | Gmelin, 1788

Gmelin תיאר את המין ב־1788 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Picus הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Picus היא המילה הלטינית ל'נקר' וגם שמו של פיקוס, במיתולוגיה הרומית המלך הראשון של לטיום, שהכשפנית קירקה הפכה אותו לנקר. canus בלטינית 'אפור', על שם הראש האפור. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־נורווגיה.