שלצדף (Haematopus ostralegus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

klee-eep צווחני הנישא למרחק, ובהתרגשות סדרת סלסולים מואצת — תצוגת הצפצוף, שבה כמה ציפורים מתקבצות עם צוואר כפוף ומקור מופנה כלפי מטה. נשמע כל השנה, בעוצמה הרבה ביותר ממרץ עד יוני.

האזנה: קריאה ושירהXC466474

הקלטה: Pascal Christe — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

ציפור חסונה בשחור-לבן מנוגד, עם מקור ארוך כתום-אדום, רגליים ורודות וטבעת עין אדומה סביב קשתית אדומה. בתעופה נראים פס כנף לבן ורחב ושת ובסיס זנב לבנים. בחורף יש לפרטים צווארון לבן לרוחב הגרון; לצעירים מקור עמום יותר עם קצה כהה ורגליים אפרפרות.

מינים דומים

מעט בלבול ממשי, אך טדורנות מרוחקות על משטחי גאות ושפל מדווחות לעתים קרובות כשלצדפים: להן ראש ירוק כהה, פס חזה ערמוני ומתאר של ברווז. בפנים הארץ גורם עקעק הניזון בשטח עשב לאותה טעות; רק לשלצדף מקור כתום ארוך ורגליים ורודות.

בית גידול

משטחי גאות ושפל, ביצות מלחה, גדות צדפים וחופים; בעונת הקינון גם שטחי עשב, שדות מעובדים, סוללות, אזורי תעשייה וגגות חצץ הרחק בפנים הארץ. מחוץ לעונת הקינון הוא מתרכז על מצעי צדפות ועל משטחי חול, ולן בשעת הגאות בביצות מלחה, על סוללות או על שוברי גלים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן לאורך חופים מאיסלנד וסקנדינביה עד חצי האי האיברי, עם אוכלוסייה גדולה סביב ים הוואדן, הן על משטחי הגאות והשפל והן בשטח החקלאי. פרטים צפוניים חורפים לאורך החוף האטלנטי עד מערב ודרום חצי האי האיברי, שם המין נדיר בהרבה מאשר בצפון-מערב אירופה.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

שעתיים לפני הגאות בים הוואדן: הציפורים נדחקות מהמשטחים ומתקבצות באתרי לינת גאות כמו הבוסכפלאט או הבלכזנד. לצפייה בתצוגה ובצפצוף כדאי לבקר בשעות הבוקר המוקדמות באפריל ובמאי בשטחי העשב שמאחורי סוללת הים.

מצב שימור

קרוב לסיכון ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: קרוב לסיכון), ובירידה חדה בצפון-מערב אירופה. במשטחי הגאות והשפל משפיעה זמינות הצדפות והלבבנים; בשטח החקלאי — כיסוח מוקדם, ניקוז, בנייה על שטחים פתוחים וטריפת ביצים וגוזלים.

שם מדעי

Haematopus ostralegus | Linnaeus, 1758

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Haematopus. Haematopus ביוונית, מ-haima 'דם' ו-pous 'רגל', על שם הרגליים האדומות. ostralegus בלטינית, מ-ostrea 'צדפה' ו-legere 'ללקט'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אלנד, שוודיה.