כל המינים › ציפורי שיר › קניות › שיחנית קטנה
שיחנית קטנהשִׂיחָנִית קְטַנָּה | Iduna pallida
Oostelijke vale spotvogel | Eastern Olivaceous Warbler | Zarcero pálido oriental | Blassspötter | Hypolaïs pâle
אחת מציפורי השיר הנפוצות ביותר בבלקן ובמזרח הים התיכון: קטנה, אפורה-חומה וללא סימן בולט אחד. היא חיה בערבות שלאורך נהרות, במטעי זיתים ובגינות עירוניות, והדבר הראשון שמבחינים בו הוא הפטפוט האנפפי המהיר וההנפה המתמדת של הזנב כלפי מטה.
קול
השיר הוא פטפוט אנפפי מהיר בקצב מקפץ, הקרוב ביותר לזה של קנית הפסים אך ללא שריקות ברורות וללא חיקויים: דקות ארוכות של צלילים קצרים צורמים ומפטפטים, בדרך כלל מענף פתוח גבוה בעץ. הוא מהיר וצווחני יותר מזה של השיחנית המערבית. הקריאה היא tzek או tzrek קשה, המואצת לטרטור כשהציפור מוטרדת. שירה מסוף אפריל ועד יולי, גם באמצע היום.
הקלטה: András Schmidt — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
קטנה ופשוטה, אפורה-חומה מלמעלה ולבנה-מלוכלכת מלמטה, ללא צהוב, ללא פסים ולכל היותר עם פס גבה בהיר וחלש לפני העין. המקור ארוך ורחב ביחס לגודל הציפור, עם לסת תחתונה כתומה, והמצח השטוח גורם לראש להיראות מחודד. בליטת האברות הראשוניות קצרה, הזנב ישר בקצהו ובאותו חום כמו הגב, עם שוליים צרים לבנבנים לנוצות החיצוניות. רגליים אפורות. הסימן המכריע הוא התנהגותי: כמעט כל תנועה מלווה בהנפת זנב קצרה וחדה כלפי מטה. הזוויגים דומים.
מינים דומים
השיחנית הצהובה והשיחנית הרוננת צהובות בגרון ובבטן וירקרקות מלמעלה; ציפור זו חסרת צבע, ומעבר לכך מניפה את זנבה ללא הרף. השיחנית המערבית היא המקרה הקשה – ראו גם את דף המין שלה. היא מעט גדולה יותר וארוכת מקור יותר, חומה יותר בגוונה ואיטית יותר בשירה; היא שייכת לחצי האי האיברי ולצפון-מערב אפריקה, בעוד שמין זה מקנן מהבלקן ועד הלבנט, כך שבפועל הגאוגרפיה מכריעה. השיחנית הגדולה גדולה יותר, אפורת ראש, ומניעה זנב כהה מצד לצד. הקנית הקטנה חומה חמה יותר, עם זנב מעוגל, ואינה מניפה אותו.
בית גידול
ערבות, צפצפות ואשלים לאורך נהרות וביערות מישורי הצפה, מטעי זיתים ובוסתנים, שורות צפצפות ויערות פארק, ומעבר לכך גינות, פארקים ושולי כפרים עם עצים גדולים. בשונה מהשיחנית המערבית היא מעדיפה גובה: היא ניזונה בצמרת ושרה מענף פתוח, ונמנעת הן מיער סגור והן משטח פתוח ללא עצים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקננת בדרום-מזרח אירופה ובמזרח הים התיכון: מהאגן הפנוני, הדנובה התחתונה והבלקן דרך אנטוליה וקפריסין עד הלבנט ועמק הנילוס, והלאה אל הקווקז והערבות שמצפון לו. לאורך הדנובה ובאגן הפנוני היא מתפשטת צפונה זה עשרות שנים. לכן היא ציפור מקננת רגילה באזור שמכסה מדריך זה ובשום אופן אינה נודדת תועה, אף שבצפון-מערב אירופה היא נשארת נדירה מאוד. היא חורפת בסאהל ובמזרח אפריקה.
- קינון (קיץ)
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
מאי או יוני, בשעות הראשונות של היום, בשורת ערבות או צפצפות לצד נהר בבלקן – או פשוט בפארק עירוני ישן בכל מקום לחופי הים התיכון. יש לעבוד לפי השמיעה: הפטפוט האנפפי המהיר שייך למקום כמו קול הצרצרים. אחר כך יש לצפות בזנב: הנפה חדה אחת כלפי מטה בכל קפיצה הופכת 'סבכי לא מזוהה' מיד למין זה.
מצב שימור
אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), יציבה עד מתרבה באירופה ומתפשטת בבירור בשולי התחום הצפוניים. היא סובלת היטב שטחים חקלאיים וכפרים, ולכן חשופה פחות מרוב ציפורי השיר של גדות נהרות, אף שאובדן יערות מישורי הצפה וכריתת שורות צפצפות ישנות פוגעים בה במקומות מסוימים. מאז תחילת המאה הנוכחית היא נחשבת, יחד עם השיחנית המערבית, למין נפרד; 'השיחנית הזיתית' של מדריכים ישנים ושל תצלומים רבים ברשת עדיין כוללת את שתיהן יחד.
שם מדעי
Iduna pallida | (Hemprich & Ehrenberg, 1833)
Hemprich & Ehrenberg תיאר את המין ב־1833 בשם Curruca pallida; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Iduna הוגדר ב־1840 על ידי Keyserling & Blasius. Iduna נקשר בדרך כלל לאידון, האלה הנורדית ששמרה על תפוחי הנעורים הנצחיים; מחברי השם לא נתנו הסבר, והוצעו גם גזרונים אחרים. pallida בלטינית 'חיוור'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הנילוס במצרים ובנוביה.




