כל המינים › חופמאים, שחפים ושחפיות › חופיות וחרטומיות › חרמשית
חרמשיתחֶרְמְשִׁית | Calidris falcinellus
Breedbekstrandloper | Broad-Billed Sandpiper | Correlimos falcinelo | Sumpfläufer | Bécasseau falcinelle
המקננת האירופית היחידה של ממש בין החופיות הנדירות, ואחת המעטות שאפשר לבקר באתר הקינון שלהן. החרמשית מקננת על מרבדי כבול צפים בביצות האאפה של צפון פנוסקנדיה ועוברת לאורך חוף הים הצפוני במאי ובאוגוסט, נמוכה על רגליים קצרות, עם מקור המתכופף כלפי מטה בקצהו.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
קריאת התעופה היא סלסול זמזומי יבש, בערך dzhrreet, גבוה ודק יותר מהקריאה המתגלגלת של החופית האלפינית, ונלמד בצורה הטובה ביותר כשמבודדים אותו מתוך להקה מעורבת. גם tik tik מנקש נשמע בתעופה. מעל ביצת הקינון הזכר מבצע טיסת שיר נמוכה עם זמזום ממושך, zree-zree-zree, הנישא למרחק רב מעל הבריכות בלילה שקט בלפלנד.
הקלטה: Alfonso Maffezzoli — CC0 · xeno-canto
זיהוי
חופית קטנה ושפופה עם חלק אחורי קצר ורגליים קצרות במיוחד, כך שהיא יושבת נמוך ומכופפת על הבוץ. המקור ארוך ביחס לגודל, רחב בבסיסו, ישר לרוב אורכו ואז מכופף בחדות כלפי מטה בסנטימטר האחרון. דגם הראש כשל חרטומית: כיפה כהה עם פס בהיר מעליה ומתחתיה, היוצר פס גבה כפול הנפגש ב-V מעל המקור. החלק העליון כהה עם קווי גב לבנים; ציפורים בקיץ מפוספסות בכבדות בחזה עם סימני חץ לאורך הצדדים, ואילו לצעירות שוליים חמים בצבע חול לנוצות. בתעופה נראים פס כנף לבן צר ושפה קדמית כהה לכנף.
מינים דומים
מין הבעיה הוא החופית האלפינית, שביניהן עומדת החרמשית בכל שפך. שלוש תכונות מכריעות. ראשית הראש: לחופית האלפינית פס גבה אחיד אחד, לחרמשית שני פסים בהירים עם קו כהה צר ביניהם המפריד את צד הכיפה. שנית המקור: של החופית האלפינית מתחדד ומתעקם באופן שווה לכל אורכו, ושל החרמשית ישר עם כיפוף קצר ופתאומי בקצה ממש. שלישית הרגליים, שאצל החרמשית קצרות בבירור, כך שהציפור מחפשת מזון בבוץ בצעדים מדשדשים ומהירים ולא בהליכה הקבועה של החופית האלפינית. ממרחק עוזרות גם הפרופורציות: קטנה יותר, קצרה יותר מאחורי הרגליים, ובכל זאת עם מקור הנראה ארוך כמעט באותה מידה.
השוואת חופיות, חרטומיות ומינים קרובים: מקור, רגליים, פס כנף ושת
בית גידול
מקננת בביצות אאפה: ביצות נרחבות עשירות במינרלים עם בריכות, רכסי גומא ומרבדים צפים של כבול-ספגנום, והקן ממוקם על תלולית נמוכה בתוך הקרקע הרטובה ביותר. מחוץ לאזורי הקינון היא משתמשת במישורי גאות ובשולי שפכים, במלחות, בלגונות מליחות, בבורות חרסית ובשמורות ביצה מוצפות, כמעט תמיד בשפת המים על הבוץ הרך ביותר.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
תחום הקינון האירופי מכסה את צפון פנוסקנדיה ואת צפון מזרח אירופה; ציפורים אלה חורפות מהמפרץ הפרסי עד מזרח אפריקה ותת-היבשת ההודית. בצפון-מערב אירופה עוברת שנתית לא נפוצה, כמעט תמיד פרטים בודדים בין חופיות אלפיניות, עם שיא חד סביב אמצע מאי וגל שני באוגוסט, בחוף הוואדן, בדלתא ובחופים המערביים של הים הצפוני. באזור הים התיכון לא נפוצה, בעיקר בדלתת האברו, במלחות של מזרח חצי האי האיברי ובאיים הבלאריים, באפריל–מאי ומהקיץ ועד הסתיו עם שיא באוגוסט.
- יציב
- קינון (קיץ)
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
בין 12 ל-20 במאי בערך בקרו באתר לינת גאות בחוף הוואדן או בשמורה מוצפת מאחורי סוללות הים הצפוני, ובאוגוסט במלחות של חוף הים התיכון, ועברו על להקת חופיות אלפיניות שורה אחר שורה. אל תחפשו צבע, הסתכלו על הראש: ברגע שציפור מראה שני פסים בהירים מעל העין, השאר בא מעצמו. באוגוסט צעירות מעורבות בלהקה, ושולי הנוצות החמים בצבע חול בולטים לעומת הבוגרות האפורות יותר הנמצאות בהחלפת נוצות.
מצב שימור
המין סווג כפגיע (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע) ב-2024, בקפיצה ישירה מללא חשש בלי לעבור דרך קרוב לסיכון. ניטור בפנוסקנדיה הראה ירידה שנתית של כ-5.6 אחוזים בין 2006 ל-2018, קצב שבו אוכלוסייה מצטמצמת בחצי בתוך כתריסר שנים. רוב הגורמים נמצאים בביצות הקינון: ניקוז לייעור ולחקלאות, נגר חומצי מפעולות ייעור, התפשטות כבול-ספגנום על פני בריכות הגומא הפתוחות ואובדן קינים בהצפות קיץ. בנתיב הנדידה של מזרח אסיה תת-המין המזרחי מתמודד עם הבעיה הנפרדת של ייבוש אזורי גאות לפיתוח.
שם מדעי
Calidris falcinellus | (Pontoppidan, 1763)
Pontoppidan תיאר את המין ב־1763 בשם Scolopax falcinellus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Calidris הוגדר ב־1804 על ידי Merrem. Calidris נגזר מהיוונית העתיקה kalidris או skalidris, שם שבו השתמש אריסטו לעוף אפור לא מזוהה של שפת המים. falcinellus היא צורת הקטנה של הלטינית falx, falcis 'מגל', כלומר 'מגל קטן'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־זילנד, דנמרק.